דימום בזמן הלידה

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

דימום בזמן הלידה והשימוש בתרופות נוגדות דיכאון

דימום בזמן הלידה מהווה סיבה מובילה בתחלואה של נשים לאחר לידה בכל מדינות העולם. הדימום מוביל לכך שהנשים נזקקות לעירויי דם ואף לאשפוז במחלקות לטיפול נמרץ. בשנים האחרונות קיימת עלייה מתונה בשכיחות של דימום לאחר הלידה ורמת הסיכון מגיעה בעשור האחרון לכמעט   2.5%-3% מהלידות. הסיבות לעלייה אינן ברורות. אחת מההשערות קשורה לעלייה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון בזמן ההיריון והלידה. תרופות נוגדות דיכאון, במיוחד אלו המשתייכות לקבוצה של ה SSRI (חוסמי קליטה חוזרת של סרוטונין) מעלות את הסיכון  לדימום במערכת העיכול ובזמן ניתוחים אחרים. לכן משערים ששימות בתרופות נוגדות דיכאון יכול לגרום לדימום אחרי הלידה. המנגנון שמוביל להגברת הדימומים הוא הקטנת מחסני הסרוטונין בטסיות בדם. הטסיות הן התאים בדם שמופקדים על הפעלת מנגנון הקרישה של הדם. הסיכון לדימום עולה כאשר קיימת פגיעה בתפקידם. 

ד”ר לאון גרינהאוס, מומחה לטיפול בדיכאון ומצבים פסיכיאטריים מורכבים, סוקר עבור האתר מאמר בנושא של הקשר שבין דימום בזמן הלידה והשימוש בתרופות נוגדות דיכאון. מאמר זה פורסם לאחרונה בעיתון רפואי מוביל בשם British Medical Journal.  המאמר נכתב על ידי דר’ פלמסטן ושותפיה מהמחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת הארוורד שבארה”ב. החוקרים זיהו אוכלוסיה של כ 106.000 נשים הרות, בין הגילאים  12-55, שבמקביל אובחנו כסובלות מחרדה או דיכאון קליניים. החוקרים חילקו את הנשים למספר קבוצות והבדילו בין אלו שהיו על תרופות נוגדות דיכאון בסמוך ל-ובזמן הלידה, לבין אלו שלא קיבלו תרופות בכלל או שהפסיקו אותם לפחות חודש לפני הלידה. בעבודה זו נכללו תרופות נוגדות דיכאון מכל הקבוצות (פרופ’ לאון גרינהאוס מוסיף מקצת מהשמות של התרופות בשימוש בישראל והם: צ’יפרלקס, לוסטרל, סימבלתה, וויאפקס, מרוניל, נורטילין, ועוד).

לפי החוקרים מאוניברסיטת הארוורד, בסביבות 15% מהנשים שנכללו במחקר טופלו עם תרופות נוגדות דיכאון. הסיכון לדימום לאחר הלידה היה גבוה יותר אצל הנשים שקיבלו טיפול עם תרופות נוגדות דיכאון מכל הקבוצות. הסיכון לדימום  היה של  2.8 % להנשים שלא קיבלו תרופה או שהפסיקו אותם לפחות חודש לפני הלידה. לעומת זאת, אצל נשים שקיבלו תרופות נוגדות דיכאון מכל הקבוצות הסיכון לדימום אחרי הלידה היה גבוה יותר והוא נע בין 3.1%-4% . ההבדל בסיכון אומר שלנשים שטופלו עם תרופות נוגדות דיכאון סיכוי פי  1.47 יותר לדימום. בבדיקה סטטיסטית נוספת, המחקר מצא שאחת מכל  80  נשים שטופלו בתרופתית נגד הדיכאון סבלה מדימום אחרי הלידה.

הממצאים של המאמר הזה חשובים מאוד לרופאים, פסיכיאטריים או ומטפלים רפואיים שונים, שמטפלים בנשים בגיל הפוריות ושסובלות מחרדה או דיכאון. השימוש בתרופות נוגדות דיכאון בזמן ההיריון דורש התייחסות מיוחדת למגוון המצבים הקליינים שיכולים להתעורר בזמן ההיריון כמו: מומי לידה, מצב קליני של האישה בזמן ההיריון, המצב של העובר לאחר הלידה, ועכשיו גם לאפשרות של דימומים אחרי הלידה. במאמר קודם שנמצא באתר, פרופ’ גרינהאוס סקר את הנושא של השימוש בתרופות נוגדות דיכאון בהריון, והגיע למסקנה שהסיכונים של הטיפול עבור העובר או האם, הם נמוכים יחסית. גם הסיכון לדימום אחרי הלידה, שמתואר במאמר זה, הוא נמוך יחסית, אבל הוא מתווסף לקשת של מצבים קליניים העלולים להתעורר בזמן ההיריון והלידה. על הרופאים להיות מודעים לנתונים אלו ולייעץ לנשים על הדרכים השונות העומדות לרשותם כדי לעבור תקופה חשובה זו בדרך הבטוחה ביותר.

פרופ’ גרינהאוס מציין, שאסטרטגיה שהוא משתמש בא כדי להקטין את הסיכונים, היא לשקול לקראת החודש התשיעי של ההיריון האם אפשר להפסיק את התרופות נוגדות הדיכאון, או לפחות להפחית את המינון לקראת הלידה. במקרים מתאימים אפשר אפילו לשקול הפסקה הדרגתית של התרופות. במקרים אחרים מחדשים את התרופות מייד אחרי הלידה כדי למנוע הישנות של מצבים קליניים מורכבים.

קרא עוד :טיפול בדיכאון אחרי לידה
קרא עוד :טיפול בדיכאון
קרא עוד: טיפול בחרדה