טיפול בחרדות קשות

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

תופעות של חרדה או פחד מופיעות במצבים רבים של החיים התגובה הנפשית למצבים כמו, לחץ ודאגה מפרנסה, חיי משפחה, בריאות ולימודים, יכולה להיות עוצמתית אבל לרוב היא חולפת  במהירות מבלי לגרום להפרעה תפקודית. אך כאשר החרדה מתמשכת, יוצרת מצוקה רבה, ופוגעת באיכות החיים של האדם, מדובר בהפרעת חרדה קשה וחשוב לפנות לעזרה.   

הפרעות חרדה מאובחנות אצל יותר מ 10% מהאוכלוסייה. אצל חלק מהסובלים חרדות מופיעות לראשונה כבר בילדות או בגיל ההתבגרות ויכולות להימשך במהלך כל החיים של האדם הבוגר.

 סימפטומים של חרדה קשה

רשימת סימפטומים שמאפיינת טיפול בחרדות קשות היא ארוכה וכוללת הרבה מאוד תסמינים גופניים. החרדות הקשות יותר כוללות סימפטומים רבים יותר והם מופיעות לעיתים קרובות יותר. הסימפטומים השכיחים יותר הם:

• תחושות של עצבנות, אי שקט או מתח גופני ונפשי
• תחושות שמשהו קשה או מפחיד מאוד עומד לקרות
• עלייה חדה בדופק
• נשימות מהירות
• הזעות
• תחושות של עייפות
• קשיים בריכוז
• דאגות בלתי ניתנות לשליטה
• פחד להשתגע
• צורך להימנע ממגע עם אנשים
• פחד מלהיות במקומות עם קהל רב
• צורך עז לפנות לעזרה כמו מד”א או חדרי מיון

הפרעות חרדה קשות נפוצות  

החרדות יכולות להופיע בצורות שונות והם מאובחנות על פי קריטריונים מקובלים:

התקפי חרדה כחלק מהפרעה אימה (Panic Disorder).

אבחנה זאת כוללת מצבים בהם האדם מרגיש בפתאומיות וללא סיבה נראית לעין ( לדוגמא, לא בזמן סכנה פיזית ממשית) תחושות עזות של חרדה או פחד שמגיע לשיא תוך מספר דקות ומתפוגג תוך שעה או שעתיים. עצמת ההתקף יכולה להיות חדה כל כך שהאדם פוחד שהוא משתגע או עובר התקף לב. כחלק מהתקף החרדה האדם חש סימפטומים פיזיים כגון, דופק מואץ, כאבים בחזה עם הקרנה ליד, תחושת חוסר אוויר, תחושת מחנק, הזעה, רעד, קושי לבלוע, סחרחורת, שינוי תחושת החום הגופני בצורה של גלי חום או קור, קשיים בשיווי המשקל ותחושה של הליכה לא יציבה, טשטוש חושים. אחרי שהאדם הרגיש את התקף החרדה הוא מתחיל לדאוג על מתי הוא יחווה התקף נוסף ויכול גם להתחיל להימנע מלהימצא במקומות בהם הוא פוחד להרגיש את התקף החרדה.

אגורפוביה (Agoraphobia).

הפרעת חרדה שמתארת סיטואציה בה האדם נמנע מלהימצא במקומות או במצבים בהם הוא עלול להרגיש פאניקה, חוסר אונים, בושה, או שהוא לכוד.  בדרך כלל, אך לא תמיד, אגורפוביה מתפתחת בעקבות התקפי חרדה והיא גם מלווה בהתקפי חרדה.  כתוצאה מהתקפי החרדה האדם נמנע מלהימצא במקומות בהם הוא הרגיש את התקף החרדה. לדוגמא, אם האדם הרגיש את התקף החרדה בזמן נהיגה הוא ימנע מלנהוג בכלל או בכבישים מהירים. או ימנע מלהימצא בתורים בסופר או להיות במקומות סגורים כמו בתי קולנוע. 

חרדה כללית מפושטת (Generalized anxiety disorder).

האדם שסובל מחרדה כללית מפושטת מוטרד בצורה מוגזמת  והדאגה הופכת להיות כרונית לאורך זמן. מדובר בתגובה חסרת פרופורציה לאירועים או פעילויות, אפילו מדברים רגילים ורוטיניים. האדם שסובל מבין שתגובתו היא חריפה אך אינו יכול להימנע מההתמודדות הבלתי פוסקת עם החרדה. חרדה זאת מלווה בחלק מהסימפטומים שתיארנו קודם ויכולה לגרום לירידה משמעותית באיכות החיים.

חרדה חברתית (Social anxiety disorder)

האדם שסובל מחרדה חברתית ברמה של הפרעת חרדה מדווח על תחושות עזות של חרדה ופחד, נפשית ופיזיות, מהאפשרות להימצא בסיטואציות חברתיות בהם הוא אלול להרגיש שמבקרים אותו או שבודקים את תפקודו. הוא פוחד להרגיש תחושות של בושה או שתפקודו החברתי  הוא לא תקין, לכן הוא מנסה להימנע ממצבים אלו. החרדה החברתית יכולה להוביל להימנעות ממצבים כגון קשרים חברתיים, לימודים, במסיבות, ועוד.

 

מתי לפנות לטיפול בחרדות קשות?

מומלץ לפנות לגורם מטפל במצבים הבאים:

-האדם מוצא שהוא מודאג יתר על המידה ושרמת הדאגה פוגעת בעבודתו ,בחיים האישיים, ובאיכות החיים.

-האדם חש שהחרדות יוצאות מכלל שליטה

-האדם חש שינויים במצב הרוח כתוצאה מהחרדות או שהוא החל לטפל בחרדות בעזרת אלכוהול או כל חומר לא רפואי אחר

-הופיעו מחשבות אובדניות

 

סוגי טיפול בחרדות קשות

מומלץ לטפל בעזרת טיפול משולב רגשי (פסיכותרפיה) ותרופתי.

טיפול רגשי פסיכותרפי.

מחקרים רבים מראים שהשילוב של טיפול רגשי פסיכותרפי והטיפול התרופתי היא הדרך הנכונה בטיפול של מצבי חרדה. הטיפול המקובל ביותר במצבים אלו הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי-CBT.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מבוסס על העיקרון של הקשר הבין מחשבות, רגשות והתנהגות. במצב חרדה מופיעות אצל המטופל מחשבות מסוימות (שיכולות להופיע באופן ספונטני או כתוצאה מאירועים מסוימים), מחשבות אלו מעוררות את תגובות החרדה הקשות וגם את ההתנהגות ההמנעותית. השיטה מנסה ללמד את האדם דרכים להתמודד עם המחשבות המטרידות וכך להתגבר על החרדה.

טיפול תרופתי – פסיכיאטרי

כאשר החרדות מגיעות לרמה של פגיעה תפקודית או באיכות החיים מומלץ לשקול טיפול תרופתי.

הטיפול התרופתי מתחלק לשתי קבוצות עיקריות:

1. תרופות הרגעה
2. תרופות נוגדות דיכאון שמשפיעות גם על החרדה.

תרופות הרגעה ממשפחת הבונזודיאזפינים בעלי השפעה מרגיעה (לדוגמא לוריוון, קלונקס, קסנקס) יכולות לסייע בצורה מהירה ומטפלות בסימפטומים החריפים של החרדה, משרות הרגעה ומסייעות גם לשינה. תרופות הרגעה בדרך כלל לא מומלצות לשימוש ממושך (מעל חודש- חודשים). אך בטיפולים מסוימים תרופות הרגעה נותנות תשובה מיטיבה והטיפול דרכם יכול להימשך גם מספר חודשים.

רוב תרופות נוגדות דיכאון גם יעילות בטיפול בחרדות קשות במיוחד התרופות מקבוצת ה -SSRIs (תרופות כמו ציפרלקס, לוסטרל, פריזמה ועוד) ומקבוצת ה – SNRIs (תרופת כמו וואפקס, אפקסור, סימבלתה ועוד). כאשר המצב הקליני הוא של התקפי חרדה יש להתחיל תרופות אלו מאוד בהדרגה כדי לא להחמיר את תדירות או עצמת ההתקפים.

בבדיקה אצל פסיכיאטר תיעשה התאמת סוג התרופה בהתאם לרמת החרדה ואופי המטופל ויקבע המינון המתאים לטיפול מידי. טיפול תרופתי מתחיל להשפיע לאחר כמה שבועות, משך הטיפול יקבע על ידי הבדיקה הקלינית הראשונית, התגובה לטיפול, ולהיסטוריה הקלינית של החרדה. מאוד חשוב לא להפסיק טיפול תרופתי בצורה מהירה ובלי יעוץ של פסיכיאטר.

יש לומר שהטיפול בחרדות קשות מאוד מסייע לשיפור ההרגשה של המטופל וגם משפר את איכות החיים ואת רמת התפקוד של המטופל.

>>> מעוניינים לדעת עוד על חרדה? קראו את הראיון של פרופסור לאון גרינהאוס באתר ביזפורטל.