vhjgfhgfh

 

כדורי שינה

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

קצב החיים המודרניים בישראל מהיר ומלא גירוים. ריבוי ההתחייבויות וגם שימוש מרובה במסכים שונים מביא לקושי להרפות. שילוב זה מוביל בשכיחות גבוהה להופעת הפרעות שינה. הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי עולמי (OECD) טוען שישראלים ישנים בממוצע פחות מהרצוי (6-7 שעות במקום 7-8 שעות ללילה). בגיליון The Marker ב 2022 כותב תום לוינסון שעל בסיס נתונים מקופות החולים, אחד מכל שמונה ישראלים נוטל כדורי שינה. אם כך, ישראל מהווה קרקע פורייה להתפתחות הפרעות שינה ושימוש בכדורי שינה.

בנוסף לנאמר קודם יש להוסיף שהפרעות שינה שכיחות באנשים שסובלים ממחלות בכל תחומי הרפואה. במצבים פסיכיאטרים של דיכאון, של חרדה, של פסיכוזה ושל מאניה, הפרעות שינה הם חלק מרכזי של התמונה הקלינית. קלינאים מודעים לעובדה שהופעת הפרעות שינה מבשר לעיתים קרובות התחלה של משבר פסיכיאטרי. מסיבות אלו השימוש בכדורי שינה כסיוע למצב הקליני הוא נפוץ.

במאמר זה אתייחס קודם לסוגיית כדורי השינה ובהמשך אסקור שיטות לא תרופתיות שיכולות לסייע בהתמודדות עם הפרעות שינה.

המאמר מיועד לתת הדרכה כללית בתחום הפרעות השינה וטיפול בכדורי שינה. הוא אינו תחליף לדיון מעמיק עם הפסיכיאטר המטפל או לקריאת עלון למטופל שמצורף לתרופות.

עקב השפעות אפשריות של כדורי שינה על מערכת העצבים המרכזית הם יכולות לגרום לקשיי קואורדינציה והתמצאות, לכן יש צורך לוודא שהשימוש בתרופות לא פוגע ביכולת לנהוג או להפעיל ציוד מכני כבד.

האם אפשר לטפל בהפרעות שינה ללא שימוש בתרופות?

האדם הסובל מהפרעות שינה יכול להשתמש בשיטות רבות לא תרופתיות לשיפור ההירדמות ויציבות השינה. אירגוני בריאות ממליצים על צעדים שונים שנקראים “שיפור בבריאות השינה” כדרך ראשונית לטיפול בהפרעות שינה. שיטה בשם טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד שינה (I-CBT) פותח כדרך לסייע לסובלים בשיפור הירדמות ויציבות השינה. מחקרים השוואתיים הראו שטיפול CBT-I יעיל כמו תרופות במצבים של הפרעות שינה קלות. חלק ניכר מהעבודה הטיפולית ב I-CBT מתרכז בזיהוי מחשבות שמטרידות את האדם לקראת השינה והדרך ליישם שיטות של הסחת הדעת.

השיטה הקוגניטיבית מתייחסים באופן ספציפי להתנהגויות שיכולות להשפיע לרעה על יציבות השינה.

הנקודות הבאות יכולות לסייע ללא צורך בטיפול תרופתי:

  • להימנע מלהיות במיטה מחוץ לשעות של שינה או של קיום חיים אינטימיים
  • בדיקת נוחיות חדר השינה והתאמתו לשינה רגועה עם מניעת רעשים וכניסה מוקדמת של אור
  • לקבוע שעה מוקדמת להפסקת השימוש בטלפונים סלולריים, מחשבים, טבלטים ואביזרים אלקטרוניים אחרים
  • מניעת שימוש בחומרים שעלולים להפריע לשינה: שתיית קפה או תה, שתיית משקאות עם קפאין, שתיית אלכוהול, שימוש בסמים ממריצים ולקיחת כדורים נגד נזלת או אלרגיה הכוללות חומר מעורר
  • לבצע פעילות פיזית סדירה שאינה בשעות שלקראת השינה
  • להימנע משתיית נוזלים מרובה לקראת השינה
  • שימוש בשיטות של הרפיה, דמיון מודרך, מיינדפולנס

עבודות מחקריות רבות הראו ששינוי ההרגלים יכול לשפר מאוד את היכולת של האדם לשינה טובה ויציבה ללא שימוש בכדורי שינה.

באילו מצבים מומלץ להשתמש בכדורי שינה?

המצבים הקליניים בהם מומלץ להשתמש בכדורי שינה קשורים כולם לצורך להשרות שינה טובה ויציבה. הפרעות שינה יכולות להופיע באופן אקוטי אחרי מצבי דחק של החיים, לקראת פעולות ניתוחיות או במצבים של אינסומניה כרונית (הפרעת שינה ממושכת).

המטרות של השימוש בכדורי שינה הן:

  • לסייע במניעת מעבר של הפרעת שינה חריפה למצב של אינסומניה כרונית
  • לאפשר שינה יציבה יותר וכך למנוע פגיעה ביכולת התפקודית והקוגניטיבית
  • לטפל במצבים קליניים המאופיינים באינסומניה כרונית
  • לסייע בשיקום השינה כך שלא יהיה צורך בכדורי שינה באופן ממושך

מה הן מנגנוני הפעולה של כדורי שינה ומה הן המינונים המומלצים?

תרופות השינה מתחלקות לשתי קבוצות מרכזיות: תרופות הנמכרות ללא מרשם רופא ותרופות הדורשות מרשם רופא.

כדורי שינה שאפשר לרכוש ללא מרשם רופא:

תרופות אלו נמצאות בשימוש שנים והוכיחו את עצמם כיעילות והינן עם מעט תופעות לוואי. לפיכך ניתן לרכוש אותן ללא מרשם רופא. כמובן שיש צורך בקריאת העלון למטופל כדי להכיר את השפעות התרופה ואת תופעות הלוואי האפשריות.

תרופות אלו כוללות בעיקר תכשירים המכילים וולריאן (Valerian) או פסיפלורה (Passiflora). תכשירים אלו רבים ולא ניתן לעבור במאמר זה על השמות השונים. יש להתייעץ עם הרוקח על השימוש בתרופות אלו. משתמשים בכודי שינה אלו כפי שרשום בעלון למטופל.

תרופות נוספות הנמכרות ללא מרשם הן סליפ איד (Sleep Aid) המכילה חומר בשם דוקסילמין (Doxylamine) והשנייה ניטול (Nytol) המכילה חומר בשם דיפנהידרמין (Diphenhydramine). שתי התרופות באות בכדורים של 25 מג. אפשר ליטול עד שני כדורים לפני השינה. כדורי שינה אלו מעודדות שינה דרך חסימת הקולטן היסטמין H1.

תרופות שיש לרכוש דרך מרשם רופא:

כדורי שינה הדורשים מרשם רופא הם המרכזיים בטיפול בהפרעות שינה. הם מתחלקים ל 6 קבוצות לפי מנגנון הפעולה הנוירו ביולוגי שלהם:

  • תרופות הפועלות על קולטני בנזודיאזפינים ועל קולטני גאבה
  • תרופות הנקראות תרופות Z הפועלות על קולטני גאבה
  • תרופות נוספות הפועלות דרך הפעלת קולטני גאבה
  • תרופות שחוסמות את הקולטן ה H1 של היסטמין,
  • תרופות הפועלות על קולטני מלטונין
  • תרופות הפועלות על קולטני אורקסין (Orexin)

תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים

קבוצת הבנזודיאזפינים כוללת תרופות רבות הפועלות כתרופות הרגעה או כתרופות שינה (אפשר לקרוא על קלונקס, אסיוול, וואבן, לוריוון וקסנקס במאמרים באתר). תרופת אלו מפעילות את קולטני הבנזודיאזפין ואת קולטני גאבה. בונדורמין (Bondormin) המכיל חומר פרמקולוגי בשם ברוטיזולם (Brotizolam) הינה התרופה המרכזית בקבוצה זאת. מעבר להפעלת קולטני גאבה, בונדורמין משפיע באופן חיובי על הגלים האיטיים של השינה.

בונדורמין מגיע בכדורים של 0.25 מג ונוטלים חצי כדור עד כדור לפני השינה ללא קשר עם אוכל. לבונדורמין יתרון של זמן השפעה קצר של 4-5 שעות. זמן קצר זה מאפשר התעוררות ללא תחושת עייפות או טשטוש. בגיל הגריאטרי ההשפעה ארוכה יותר ויש להתחשב בעובדה זו כאשר קובעים את מינון התרופה.

תרופות הנקראות תרופות Z הפועלות על קולטני גאבה

תרופות מקבוצת Z פותחו כדי להתמודד טוב יותר עם התופעות של התרגלות והתמכרות לכדורי שינה. השם של הקבוצה נובע מהעובדה שהשמות הפרמקולוגים של תרופות אלו מתחילים כולם עם האות הלועזית ,זולפידם וזופיקלון (zopiclone ,zolpidem). התרופות הראשונות של הקבוצה הזו הינן נוקטורנו ואימובן (שניהם תכשירים המכילים זופיקלון) וגם זודורם, סטילנוקס ואמביאן (המכילים זולפידם). יש לציין שהן בכל זאת יכולות לגרום להתרגלות והתמכרות ואינן מומלצות לשימוש כרוני. תרופות מסוימות מקבוצה זו שלא נמצאות בשוק בישראלי אושרו לשימוש באינסומניה כרונית.

תרופות מקבוצת Z פועלות דרך קולטני גאבה במוח האדם והם יעילות בהירדמות וביציבות השינה.

המינונים של תרופות אלו הן:

  • נוקטורנו נמכר במינונים של 3.75 ו 7.5 מג. זמן הפעילות שלו בין 3-6 שעות
  • אימובן נמכר במינון של 7.5 מג. זמן הפעילות שלו בין 3-6 שעות
  • סטילנוקס נמכר במינון של 10 מג. זמן הפעילות שלו בין 3-6 שעות
  • זודורם נמכר במינון של 10 מג. זמן הפעילות שלו בין 3-6 שעות
  • אמביאן-CR (יש בו חלק של שחרור מהיר וחלק של שחרור מושהה) נמכר במינונים של 6.25 ו 12.5 מג. זמן הפעילות שלו עד 6-7 שעות

תרופות נוספות הפועלות דרך קולטני גאבה

תרופה נוספת הפועלת דרך מנגנן גאבה נקראת טריקלונם (Triclonam). השם הפרמקולוגי של החומר הפעיל הוא טריקלופוס (Triclofos).לא קיים שימוש נרחב בתרופה זו מאחר ותרופות שינה אחרות נחשבות ליעילות יותר. יש לקחת תרופה זו על קיבה ריקה. קיימת התרגלות מהירה לתרופה ולפיכך היעילות נפגעת. התרופה ניתנת בנוזל לפי הוראות היצרן.

תרופות הפועלות על קולטני H1 של היסטמין

תרופות רבות המסייעות לשינה פועלות דרך השפעתן על קולטנים H1 של המערכת ההיסטמינרגית במוח, החשובה באיזון מצבי ערות ושינה. מערכת זאת ממוקדת באזור מרכזי של המוח בשם היפותלמוס ומשם היא שולחת סיבים לאזורים מוחיים רבים. תרופות המתנגדות (אנטגוניסטים) לקולטן זה יעילות ככדורי שינה. תרופות אלו הן:

תרופות נוגדות היסטמין: כמו סליפ איד (Sleep Aid) מכילה דוקסילמין. ניתן לרכוש תרופה זאת עם או בלי מרשם. כמו כן פרוטיאזין ((Prothiazine הנקראת גם פנרגן. כפי שנאמר נוטלים 25-50 לפני השינה. זמן הפעילות של תרופות אלו עד 12 שעות

תרופות נוגדות דיכאון: תרופות כמו טרזודיל (Trazodil) המכיל חומר בשם טרזודון (Trazodone), מירטזפין (Mirtazapine), מיאנזרין (Mianserin), אמיטריפטילין (Amitriptyline), דוקספין (Doxepin). לכל תרופה יש לתאם עם הרופא המטפל את המינונים של תרופות אלו. זמן הפעילות שלהן משתנה לפי כל תרופה

תרופות נוגדות פסיכוזה: תרופות כמו קווטיאפין (Quetiapine) ואולנזפין (Olanzapine). השם המסחרי של קווטיאפין הוא סרוקוול ומשתמשים ב 25-100 מג לפני השינה. השימוש באולנזפין כעזרה לשינה פחות נפוץ. זמן הפעילות של תרופות אלו משתנה לפי כל תרופה.

תרופות הפועלות על קולטני מלטונין

תרופות הפועלות על קולטני מלטונין מעודדות הירדמות ויציבות בשינה. בנוסף, הן מווסתות שעונים ביולוגים שונים בגוף, לכן הן יעילות בסידור השינה אחרי טיסות בין יבשתיות (jetlag). מלטונין הוא הורמון המיוצר בבלוטת האצטרובל שבמוח. בלוטה זו רגישה לאור ובשעות הערב והלילה היא מפרישה את ההורמון מלטונין המעודד את תהליכי ההירדמות והשינה. בלוטת האצטרובל מפעילה קולטנים הנמצאים בהיפותלמוס. קולטנים אלו הם משני סוגים M1 וM2. קולטנים אלו מעודדים שינה ומשפיעים על השעונים הביולוגים

מלטונין לא מוכרת כתרופה בישראל. ניתן להשיג אותה בהכנה מיוחדת בבתי מרקחת או קופות החולים. קיימת בישראל תרופה בשחרור מושהה בשם סירקדין (Circadin). התרופה פעילה למשך 8 שעות. סירקדין אושר כטיפול בהפרעות שינה באנשים מגיל 55. נוטלים מלטונין בן 1-3 מג כשעתים לפני השינה. סירקדין נמכר במינון של 2 מג ונוטלים אותו כשעתים לפני השינה.

זמן הפעילות של המלטולין הוא עד ל 90 דקות. זמן הפעילות של הסירקדין עד 8 שעות.

בעולם תרופות נוספות הפועלות על קולטני מלטונין. הן טרם הובאו לארץ.

תרופות הפועלות על המערכת של אורקסין (Orexin)

בשנים האחרונות התגלתה מערכת של תאים מוחיים בשם אורקסין-היפוקרטין (Orexin-hypocretin). מערכת זאת נמצא בהיפותלמוס והיא חשובה בתאום בין מערכות שונות במוח כולל מערכת שינה וערות. בעולם התפתחו תרופות הפועלות על המוליכים הביולוגים של מערכת זאת ונמצאו יעילות מאוד בטיפול של אינסומניה כרונית. תרופות אלו טרם הובאו לשוק התרופות בישראל.

איך מומלץ להשתמש בכדורי שינה?

הפרעות שינה מופיעות אצל חלק ניכר של האוכלוסייה. לרוב הפרעות שינה אלו מופיעות בתקופות של מתח ולחץ מוגברים או בזמן אירועי חיים מורכבים. כפי שכתבתי בתחילת המאמר מומלץ ללמוד להתמודד עם הפרעות שינה בעזרת שיטות התנהגותיות ולדחות לקיחת תרופות שינה למצב ששיטות אלו אינן יעילות.

כאשר הפרעות השינה הן עמידות יותר או מופיעות כמו אינסומניה יש לשקול שימוש בתרופות שינה. רצוי להשתמש בתרופות שינה לתקופות קצובות של לא יותר מחודשיים. במידה והפרעות השינה הן של אינסומניה כרונית ניתן לשקול טיפול ממושך יותר.

מה הן תופעות הלוואי של כדורי השינה?

אפשר לחלק את תופעות הלוואי לתופעות כלליות המשותפות לכל הקבוצות של כדורי השינה ולתופעות ספציפיות לכל קבוצה וקבוצה. באופן כללי תרופות ללא מרשם גורמות לפחות תופעות לוואי. לפני כל שימוש בתרופה יש להקפיד לקרוא את העלון למטופל

התופעות הכלליות כוללות:

  • תופעות של ישנוניות ועייפות ביום. תופעות אלו יכולות להגיע לקושי קוגניטיבי, הפרעות בזיכרון, בלבול והתמצאות לקויה. חשוב ליטול את כדורי השינה לקראת השינה ולא לפני שיוצאים לבילוים או תעסוקה בלילה
  • בנוסף להשפעות הקוגניטיביות כדורי השינה יכולים לגרום לקשיי קואורדינציה, לירידה במהירות התגובות המוטוריות ולנטייה לנפילות
  • במקרים מסוימים אפשר להרגיש השפעה על היכולת לנהוג או על שימוש בציוד מכני כבד. במידה ותופעות אלו מופיעות יש להימנע מנהיגה ושימוש בציוד מכני כבד ולהתייעץ אם הרופא המטפל
  • הקאות, שלשולים ותגובות אלרגיות
  • אינטראקציה בין כדורי שינה ותרופות נוספות המשפיעות על המוח. אינטראקציה זאת קיימת גם לגבי אלכוהול וסמים אחרים. קיים איסור לשימוש באלכוהול או סמים ביחד עם כדורי שינה.
  • שימוש במינונים מוגזמים יכול לגרום לשינויים אישיותיים, להתנהגויות ביזריות, לכעסנות מוגזמת ואף למחשבות אובדניות
  • אפשרות פגיעה בכבד או הכליות. לכן מומלץ ליטול מינון מופחת של כדורי שינה במידה וקיימת פגיעה בכבד או בכליות
  • תופעות הלוואי שכיחות יותר במשתמשים מעל גיל 65

תופעות לוואי ספציפיות לכל קבוצה של כדורי שינה

תרופות הפועלות על קולטני היסטמין:

הקורא מופנה לכתבות על תרופות אלו הקיימות באתר. לתרופות הפועלות על קולטני היסטמין השפעות נוספות על קולטני אצטילכולין (מוליך עצבי הנפוץ בגוף). ההשפעות על קולטן זה יכולות לתת תופעות לוואי כמו:

  • סחרחורת ותחושת עילפון
  • כאבי ראש
  • יובש בפה ובריריות
  • בחילות
  • דופק מהיר ולא סדיר
  • עלייה במשקל
  • עצירות או שלשולים
  • מחשבות אובדניות
  • עצירת שתן
  • שינויים בתפקוד המיני

תופעות הלוואי של תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים

תופעות הלוואי הכלליות אותן הזכרנו תקפות גם לגבי בונדורמין.

מטופלים מהגיל השלישי רגישים יותר לתופעות לוואי ויש לנקוט במשנה זהירות עם המינונים המומלצים לגיל זה. שינויים במצב הרוח לכיוון עצבנות, רגזנות ודיכאון, מתרחשים לעיתים רחוקות מאוד. יש לדווח לרופא המטפל במידה ותופעות אלו מתרחשות.

תופעות לוואי נדירות יותר הן שינויים בתפקוד המיני, קשיים בדיבור וליקויים במערכת הנשימה, שכחה ובלבול.

תופעות לוואי של כדורי שינה מקבוצת התרופות Z

בנוסף לתופעות הלוואי הכלליות שהזכרנו יש לתרופות מקבוצת ה Z השפעות שמתוארות תחת השם “שינויים מורכבים בשינה” (complex sleep behaviors). השכיחות של תופעות אלו היא בפחות מ 1% של המשתמשים בתרופות ,אך התופעות יכולות להיות מורכבות וגם מסוכנות. אחרי לקיחה כתרופה האדם יכול לבצע פעולות מוטוריות כמו הליכה מתוך שינה, נהיגה מתוך שינה, יציאה מהבית ללא הערכה של תנאי מזג האוויר ובלבוש שאינו הולם לעונה. האדם לא מודע לאשר הוא עושה ויתכן ולא יזכור את אשר עשה אחרי לקיחת התרופה. פעולות אוטומטיות נוספות הן לסדר את הבית, לבשל ולאכול. הנוטל את התרופה יכול לרדת במדרגות ללא מודעות, ואף ליפול ולהיפצע. מקרים אלו שכיחים יותר כאשר המטופל נוטל מינונים מעל המומלץ.

תופעות לוואי של טריקלונם

טריקלונם נמצא בגוף מעל 12 שעות לכן התופעות הכלליות שהזכרנו לגבי ההשפעות על מערכת העצבים המרכזית יכולות להופיע עם נטילת תרופה זו. בנוסף עקב גירוי במערכת העיכול אפשר לחוש בחילות, הקאות, תחושה של גזים וכאבי בטן. כמו כן כאבי ראש ובלבול.

תופעות הלוואי של תרופות הפועלות על קולטני מלטונין

תופעות הלוואי של מלטונין ושל סירקדין מופיעות לעיתים רחוקות מאוד. כאשר נוטלים מינונים גבוהים יותר אפשר להרגיש ישנוניות וירידה בריכוז. לעיתים רחוקות מאוד אפשר לראות שינויים במצב הרוח לכיוון של עצבנות יתר ועצבות.

מה הן האינטראקציות של כדורי השינה?

האינטראקציה המרכזית של כדורי שינה היא עם תרופות אחרות הגורמות להירדמות או ישנוניות. לכן כל כדור שינה נמצא באינטראקציה עם כדור שינה אחר, עם אלכוהול או עם כל תרופה אחרת היכולה להשפיע על המוח (כגון תרופות נוירולוגיות ותרופות פסיכיאטריות). יש לבדוק את האינטראקציות של תרופות ספציפיות בכתבות אחרות באתר.

האם כדורי שינה יכולים לגרום להתרגלות והתמכרות?

סוגיות חשובות בטיפול בכדורי שינה הן ההתרגלות או ההתמכרות לתרופות שינה. התרגלות לכדור שינה מופיעה כאשר האדם משתמש בכדור שינה לתקופה רציפה. אם הוא מפסיק ליטול את התרופה בפתאומיות הוא יתקשה להירדם ויכול להרגיש תופעות הקשורות להפסקה הפתאומית של התרופה. הטיפול בהתרגלות לתרופה הוא יחסית קל ודורש ירידה הדרגתית של המינון. לדוגמא אם אדם מתרגל לקחת בונדורמין מדי יום עליו לבצע ירידה הדרגתית (רבע כדור פעם בשבוע) של התרופה בתקופה של 2-3 שבועות.

התמכרות לכדורי שינה הינה תהליך מורכב יותר. האדם שהתמכר נוטל כמויות גדולות של התרופה (לפעמים גם מספר תרופות שינה) והוא מגיע למינונים גבוהים במיוחד. לדוגמא, מטופלת שלי שלקחה 18 כדורי בונדורמין מדי לילה. שימוש היתר גרם לה לתופעות פסיכיאטריות מורכבות שכללו מחשבות לא מציאותיות ותוקפנות פיזית כלפי בני משפחה. טיפול בהתמכרות לכדורי שינה צריך להיעשות על ידי פסיכיאטר מנוסה בתחום. התמכרות שכיחה יותר עם כדורי שינה הפועלים על קולטני בנזודיאזפין וגאבא .

התופעות הקליניות הקשורות להפסקה פתאומית של כדור שינה?

לא מומלץ לבצע הפסקה פתאומית של תרופת שינה. אם האדם נוטל את התרופה בצורה לא רציפה הוא יכול להפסיק לקחת בלי שיהיו תופעות של הפסקה. ההפסקה הפתאומית אחרי שימוש של מספר שבועות יכולה לגרום לסימפטומים של הפסקת התרופה.

אלו הן התופעות של הפסקה פתאומית:

  • קושי להירדם וחזרה של תופעות הפרעות השינה. קושי זה יכול להימשך ממספר ימים עד מספר שבועות
  • שינויים במצב הרוח לכיוון מצב רוח ירוד, כעסנות ועצבנות
  • אם האדם נטל מינונים גבוהים, ולזמן ממושך (בעיקר של תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים) הדבר יכול להוביל לתופעות במערכת העצבים המרכזית כמו טשטוש, שינויים בתחושות הפיזיות, בלבול ועד פרכוסים
  • הפסקה פתאומית של תרופות עם השפעה אנטיכולינרגית (אחד מהמוליכים העצביים בגוף) יכולה לגרום לכאבי בטן, שלשול, תחושות של שפעת, נזלת

האם מותר להשתמש בכדורי שינה בזמן היריון או הנקה?

  • בונדורמין חודר לעובר דרך השיליה. בשליש הראשון של ההיריון התרופה יכולה לגרום למומי לידה לכן היא לא מומלצת. השימוש בשלישים האחרים יכול לגרום להולדת תינוק עם דיכוי נשימתי
  • בונדורמין נמצא בחלב בריכוז יחסית גבוהה. לכן הוא יכול לגרום לישנוניות. הפירוק של הבונדורמין איטי יותר בשבועות הראשונים של חיי התינוק. מומלץ להימנע מתרופה זאת בזמן הנקה
  • התרופות הפועלות על קולטני היסטמין H1 נחשבות לבטוחות בזמן ההיריון וגם בהנקה. לפני כל שימוש יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל על כל תרופה באופן ספציפי.
    לגבי תרופות שינה נוספות יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לפני כל שימוש

שימוש בכדורי שינה בגיל השלישי

  • יש להשתמש במינון הנמוך הנותן השפעה מספקת
  • אנשים בגיל השלישי רגישים יותר להשפעות המעייפות של התרופות והדבר יכול להוביל לנפילות ופציעות
  • יש להשתמש בתרופות הפועלות זמן קצר כדי למנוע הצטברות של התרופה בגוף
  • מטופלים בגיל השלישי רגישים יותר לשילוב של תרופות עם השפעות מרדימות
  • יש להשתמש בזהירות עם תרופות בעלות השפעה אנטיכולינרגית. בגיל זה מטופלים רגישים יותר לתופעות הלוואי.
  • מחקרים לא מבוקרים מראים קשר אפשרי בין שימוש ממושך (מעל 5 שנים) של כדורי שינה הפועלים על קולטני גאבה והופעת דמנציה
  • בגיל השלישי קיימת רגישות גבוהה יותר לתופעות מורכבות של תרופות מקבוצת Z
    על השינה

טיפול בכדורי שינה בקליניקה של פרופ’ גרינהאוס

הפרעות שינה הינן שכיחות במצבים פסיכיאטרים רבים. בקליניקה של פרופ’ גרינהאוס מטופלים אנשים עם קשיים פסיכיאטרים מורכבים. הערכה של הפרעות שינה הינה חלק מתהליך האבחון שמטופל עובר בקליניקה.

מאחר והפרעות שינה יכולות להשפיע רבות על הסימפטומים הפסיכיאטרים של המטופל ומשפיעות על חומרת המצב הקליני והסבל, הטיפול בהפרעות שינה אצל פרופ’ גרינהאוס עובר מספר שלבים ואלו הם:

  • קביעת סוג הפרעת השינה של המטופל. הערכה זאת יכולה לכלול מילוי שאלונים ספציפיים להפרעות שינה
  • בדיקה של הרגלי השינה של המטופל כולל התנהגויות היכולות לפגוע בהירדמות ובהמשכיות השינה
  • בדיקה האם קיים שימוש בחומרים המשפיעים על השינה, חומרים כמו אלכוהול או סמים אחרים, שימוש מוגזם בקפאין או בחומרים מעוררים
  • המלצה ראשונית על שיטות לא תרופתיות היכולות לסייע להסדרת השינה
  • שימוש בתרופות בעלות נטייה נמוכה יותר להתרגלות או התמכרות
  • שימוש בתרופות עם סיכוי נמוך יותר להתרגלות או התמכרות
  • במידה וקיימת התרגלות או התמכרות לכדורי שינה פרופ’ גרינהאוס מכוון את המטופלים לדרכים להתמודדות עם התופעה

לסיכום

הפרעות שינה שכיחות באוכלוסייה הכללית ובמטופלים פסיכיאטרים. שינה לקויה יכולה לגרום לקשיים תפקודיים ולירידה באיכות החיים. הפרעות שינה יכולות לבשר בואו של משבר נפשי קליני או להתלוות לתופעות קליניות כמו דיכאון, חרדה, מאניה, תסמונת טורדנית כפייתית או פסיכוזה. ניתן להשיג שיפור של הפרעות השינה בעזרת שיטות לא תרופתיות או בעזרת תרופות שלא דורשות מרשם רופא. כאשר ההפרעות הן מורכבות יותר השימוש בכדורי שינה שכיח מאוד.

המטופלים להיות ערים להשפעות האפשריות של כדורי השינה על התפקוד הקוגניטיבי במיוחד בכל הנוגע לנהיגה ולהפעלת ציוד מכני כבד. השימוש בכדורי שינה יכול לגרום להתרגלות או להתמכרות לתרופה. פרופ’ גרינהאוס מסייע למטופלים בטיפול בהפרעות שינה ובמצבים של התרגלות או התמכרות לכדורי שינה.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס


        דילוג לתוכן