אכילה רגשית

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

מהי אכילה רגשית? כיצד התופעה באה לידי ביטוי? מה הגורמים המרכזיים לתופעה זו? מהם התסמינים לתופעת האכילה הרגשית? איך מתמודדים עם התופעה? מהן דרכי הטיפול המומלצות?

פרופסור לאון גרינהאוס, מחלוצי הטיפול בגזעי חשמל, בגרייה מגנטית ובקטמין, עושה עבורנו סדר בנושא ומזמין אתכם לטיפול מקצועי, יעיל ומותאם אישית.

מה זה אכילה רגשית?

אוכל בעולם המערבי כבר מזמן לא נועד רק לספק מענה לצורכי ההזנה של גוף האדם, ולסיפוק תחושת הרעב. האכילה כיום מהווה מקור לאנרגיה ולהזנת הגוף במרכיבים הנחוצים לתפקודו התקין, אך יש לאכילה היבטים נוספים, ובהם היבטים חברתיים כמו ארוחות חג משפחתיות, ארוחה חגיגית במסעדה נחשבת, ארוחות עם חברים קרובים ועוד.

יש אנשים שאוכלים מזון כזה או אחר כאמצעי להפגת שעמום או בדידות, מוזמנים להיכנס למאמר איך בדידות משפיעה על חיינו לחצו למאמר. בנוסף לכך התמודדות עם רגשות שונים כמו מתח, כעס, חרדה, אשמה ודיכאון. כמו כן, לא מעט אנשים מוצאים באוכל אמצעי מנחם המסייע להתמודד עם הרגשות. לכן, אכילה רגשית מוגדרת כסוג של הפרעת אכילה שבה אוכלים יתר על המידה בתגובה לרגשות שליליים.

בעזרת האכילה, בני אדם הסובלים מאכילה רגשית, מנסים לנטרל את הרגשות השליליים, להקל על תחושת שונות כמו אשמה, בדידות, בושה, גועל, תסכול, היעדר אהבה ועוד. יש לציין כי לאכילה הרגשית יש אספקטים שליליים נוספים המשפיעים על האדם, לדוגמה עלייה במשקל, השמנת יתר המביאה לנזקים בריאותיים, התקפי זלילה ללא מעצורים, פגיעה בדימוי העצמי. תסכול רב ועוד.

בנוסף, האכילה הרגשית משמשת אנשים שונים כדי להתמודד עם לחץ חברתי או לחץ פסיכולוגי. חשוב לדעת כי מחקרים חדשים בתחום זה מצביעים על קשר ישיר בין תופעת האכילה הרגשית לבין הפרעות אכילה חמורות וקשות כמו אנורקסיה נרבוזה, בולימיה, הפרעת אכילה כפייתית וכו’.

מהם הגורמים לתופעה?

הגורמים העיקריים לתופעת האכילה הרגשית הם קושי להתמודד עם מצבי לחץ ודחק של החיים. אנשים בכל הגילים עלולים לסבול מהפרעת האכילה שנוצרה עקב מצבים ואירועים בחייהם הגורמים לסבול ממתח נפשי עצום, תסכול רב, עצב, שעמום, בדידות, חוסר באהבה, קשיים בזוגיות, אובדן אדם אהוב וקרוב, צער, אשמה ועוד.

ברגעי לחץ, עצב, תסכול ודחק בחיים, יש אנשים החשים דחף פנימי בלתי נשלט להרגיע את הנפש המיוסרת ולהתמודד עם המצב באמצעות צריכת יתר של מזון. ידוע כי האוכל הוא גורם מנחם, לכן לא מעט אנשים הנמצאים במצבי דחק בחייהם אוכלים מכל הבא ליד, והאוכל זמין וקרוב, לכן הוא מהווה פתרון להתמודדות עם הרגשות השליליים.

אדם שסובל מאכילה רגשית מוצא מרגוע, נחמה, פיצוי רגשי וגם סיפוק מהיר ומיידי לרגשות השליליים בחייו, אך הוא צורף כמויות גדולות של מזון תוך כדי איבוד שליטה. לכן, במקרים מסוימים, לאחר התקף בולמוס ואכילת יתר האדם סובל מחרטה ואשמה על מעשיו, ממתח נפשי ומתסכול רב. אכילת היתר משיגה הרגעה רגעית אבל גורמת לתסכול נוסף ולא מסייעת לפתרון הבעיה ממנה הוא סובל.

מהם הסימנים לתופעת האכילה הרגשית?

תופעת האכילה הרגשית יש סימנים שונים העשויים להעיד על קיומה של הפרעת אכילה. יחד עם זאת, ברוב המקרים קשה לאבחן את התופעה מאחר ורוב בני האדם חוטאים מידי פעם באכילת יתר בגלל רגשות שליליים. אדם הסובל מאכילה רגשית צורך מזון בכמות גדולה ולרוב הוא יאכל מזון לא בריא כמו ג’אנק פוד וחטיפים, לכן הוא חשוף להשמנת יתר ולתחלואה גבוהה. הצורך באוכל נובע מרגשות שליליים, לכן לא מעט אנשים פותחים את המקרר וארונות המטבח ומוצאים באוכל נחמה ופיצוי עבורם.

אם מדובר בתופעה חוזרת עם סימנים לדפוס קבוע ולא באירוע חד פעמי או באירוע שקורה אחת לתקופה ארוכה, חשוב לפנות לאבחון מקצועי על ידי פסיכיאטר מוסמך ומנוסה או על ידי פסיכולוג מומחה.

כדי לבחון האם אתם סובלים מאכילה רגשית כדאי לענות על השאלות הבאות כדי לזהות את התופעה:

• האם אתם חווים רעב פתאומי בשעות שאינן סדירות ובזמנים שבהם לרוב אינכם נוהגים לאכול?
• האם אתם אוכלים הרבה אוכל גם כאשר אינכם חשים רעב?
• האם האוכל נחשב לאמצעי מנחם עבורכם לאחר יום קשה בעבודה או בלימודים?
• האם אתם נהנים מתחושת סיפוק אחרי האכילה?
• האם אתם אוכלים מתוך דחף לא מוסבר?
• האם אתם חווים תחושת אשמה ו/או גועל לאחר שסיימתם לאכול?
• האם הפכתם לאובססיביים בכל הנוגע לאוכל וזמני אכילה?
• האם אתם מתביישים בכמויות האוכל שאתם צורכים?
• האם האוכל משרת אתכם כאמצעי להימנע מעימותים?
• האם יש לכם תחושה של התמכרות למזון?
• האם אתם מעדיפים לאכול כמויות מזון גדולות כאשר אתם לבד ולא בנוכחות אחרים?
• האם יש לכם יחסי אהבה ושנאה עם אוכל?
• האם אתם מתקשים לשלוט בכמויות המזון שאתם צורכים?
• האם אתם סובלים מפגיעה בדימוי העצמי ומבושה ממראה הגוף בגלל האכילה המוגברת?
• האם יש לכם אובססיה לדיאטות וחייכם מתנהלים מדיאטה קיצונית אחת לאחרת?

פרופ’ לאון גרינהאוס מסביר כי תשובה חיובית לחלק גדול מן הסימנים שצויינו קודם, מכוון לקיום של הפרעה של אכילה רגשית. יחד עם זאת, אין אפשרות לקבוע חד משמעית רק מתשובות לשאלון. לכן אם מתעורר חשד לקיום אכילה רגשית יש לפנות לפסיכיאטר או לגורם טיפולי אחר על מנת לעבור אבחון מקצועי.

איך להתמודד עם אכילה רגשית?

דרך מקרה בו טיפלתי בקליניקה ניתן להבין יותר את התופעה של אכילה רגשית. אישה בת 35 נשואה ואם ל 3 ילדים פנתה לקליניקה עקב סימפטומים של דיכאון ושל השמנת יתר. תיארה מצב קליני של דיכאון וכמו כן, מערכת יחסים סבוכה עם בעלה. היא לא הייתה מרוצה מהיחסים עם בעלה וחשה שהוא דוחה אותה ולא מתעניין בה. אחרי כל ויכוח זוגי, בלילה אחרי שבעלה הלך לישון, היא הייתה נגשת לארון בו איכסנה את האוכל ובהמשך למקרר. תיארה איך היא הייתה “מחסלת” כמויות גדולות של אוכל. אחרי כל אירוע של אכילה מופרזת היא חשה גועל וכעס עצמי. מעגל התנהגותי זה נמשך מספר שנים. כתוצאה, היא עלתה כ 25 קילו במשקל. בעלה כעס על המראה שלה ודחה אותה מבחינה מינית, דבר שגרם להעצמה של התסכול והתחזקות של מעגל האכילה הרגשית. אחרי ההערכה הראשונית המלצתי על טיפול משולב תרופתי, תזונתי, וזוגי. כעבור מספר חודשים חלה הטבה נכרת בזוגיות ובהרגלים של האכילה הרגשית.

ההתמודדות הנכונה עם אכילה רגשית מתחילה באבחון ובהבנת הגורמים לתופעה. במילים אחרות, יש להבין את הגורם הנפשי של הבעיה ממנה האדם סובל ורק כך ניתן להתאים טיפול מקצועי ומותאם אישית לתופעה.

כדי להתמודד עם הבעיה מומלץ לבחור בדרך של קבלה עצמית טובה יותר. יש למתן את תחושות האשמה וגועל. אם לא מטפלים בשורש הבעיה שגורמת לתופעה, מתחיל מעגל קסמים המביא לתחושות קשות עוד יותר ולמצבי אשמה, דיכאון, הלקאה עצמית, פגיעה בדימוי העצמי ושל הגוף, ועוד. לכן, יש לזהות את המקרים שדוחפים את האדם לאכילה רגשית.

מומלץ לנהל יומן אכילה ולקבוע זמנים קבועים לאכילה ורישום תפריט ברור לכל יום. יש לכתוב בו זמני אכילה, כמויות אוכל, מה אוכלים, כמה זמן אוכלים, אילו מחשבות התרוצצו לפני ובזמן האכילה הרגשית, מה הייתה דרגת הרעב לפני האכילה ועוד.

מהן ההשלכות של אכילה רגשית?

חוקרים שבדקו את התופעה של אכילה רגשית התרשמו שהיא נפוצה בקרב אנשים הנוטים לתנודות במצבי הרוח, לביטחון עצמי נמוך, שחוו התעללות מינית, פיזית או נפשית, הסובלים מפוסט טראומה, או שמדווחים על תחושת מלחץ חברתי, משפחתי ו/או אישי מוגבר.

מעבר להשלכות הנפשיות של אכילה רגשית, התופעה משפיעה גם על בריאות האדם. אכילת יתר מגבירה תחלואה ומעלה משמעותית את הסיכון להתפתחות סוכרת, מחלות לב וכלי דם, ודום נשימה בשינה.

מעבר להשלכות רפואיות יש לאכילה הרגשית השלכות חברתיות. בקרב הסובלים רבים נמנעים ממפגשים חברתיים בגלל תחושות כמו אשמה, בושה, גועל, דימוי עצמי נמוך, וחוסר שביעות רצון ממראה הגוף.

איך להפסיק אכילה רגשית ומהן דרכי הטיפול המומלצות?

מאוד חשוב לציין שניתן להתגבר על האכילה הרגשית. כדי להשיג את המטרה הזאת על הסובל לאגור כוחות נפשיים ולהחליט על רצונו לשנות את ההרגל של אכילה רגשית, הרגל שלעיתים קרובות נמשך שנים. הדרך להצלחה כוללת צעדים רפואיים, צעדים התנהגותיים, וצעדים דיאטנים. מומלץ. לפנות למטפל מוסמך בתחום שיעשה אבחון מדוייק. לעיתים קרובות אפשר לעזור לסובל עם שילוב של טיפול תרופתי מתאים לסימפטומים, טיפול דיאטני מיועד לבחירת תזונה נכונה יותר, ולהערכה התנהגותית מיועדת לזהות גורמים פסיכולוגיים המובילים לתופעה של אכילה רגשית. כך אפשר לפתח אסטרטגיה של התמודדות. לעיתים קרובות אסטרטגיה זאת כוללת שיטות התנהגותיות, של טיפול פסיכותרפי, ושל מעקב צמוד לאורך זמן.

הדוגמא הקלינית אליה התייחסתי קודם מלמדת שצעד מרכזי בהשגת שינוי הינו הרצון של האדם שהחיים שלו יראו אחרת. עזרה מקצועית יכולה לחזק רצון זה ולהביא לשינוי אמיתי.