vhjgfhgfh

 

בונדורמין (ברוטיזולם)

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

בונדורמין (Bondormin) הינו כדור שינה טיפוסי המכיל חומר בשם ברוטיזולם (Brotizolam). התרופה משתייכת לקבוצת הבנזודיאזפינים והיא משווקת ככדור שינה תחת השמות בונדורמין וברוטיזולם מתחילת שנות ה 80 של המאה הקודמת.

במאמר זה אתייחס לנקודות החשובות בטיפול בבונדורמין. המאמר מיועד לתת הדרכה כללית על התרופה. הוא אינו תחליף לדיון מעמיק עם הפסיכיאטר המטפל או לקריאת עלון למטופל שמצורף לתרופה.

באילו מצבים קליניים משתמשים בבונדורמין ואיך נוטלים את התרופה?

בונדורמין משווק בישראל ככדור במינון של 0.25. נוטלים את התרופה במינון של חצי כדור או כדור שלם כשעה לפני השינה ללא קשר עם מועד הארוחות.

לבונדורמין השפעות שונות על מערכת העצבים המרכזית. השימוש הקליני היחידי של התרופה הינו כטיפול בהפרעות שינה. התרופה עוזרת להירדם, מונעת התעוררות באמצע הלילה ומעריכה את שעות השינה. התרופה נמצאת בדם זמן ממוצע של 4-6 שעות.

הפרעות שינה שכיחות במצבים פסיכיאטרים כמו דיכאון, חרדה, פסיכוזה ומאניה. כאשר בנוסף לסימפטומים הקליניים הפעילים קיימת הפרעת שינה, המצב הקליני יכול להחמיר. שיפור בשינה, עם עזרה של תרופה כמו בונדורמין, יכול להביא להטבה קלינית משמעותית.

התרופה מומלצת לשימוש לטווח קצר (עד חודש) מאחר והיא יכולה לגרום לתלות או להתמכרות (ראה בהמשך). לא מעט אנשים נוטלים את התרופה לפרקי זמן ממושכים יותר עקב הישנות של תופעת הפרעת השינה. בכל מקרה של שימוש ממושך יותר של התרופה יש צורך בהתייעצות עם הפסיכיאטר המטפל.

מה הוא מנגנון הפעולה של בונדורמין?

התרופה משתייכת לקבוצת הבנזודיאזפינים והיא נחשבת לחומר עוצמתי. הוא נספג במהירות במערכת העיכול ועובר פירוק מהיר (תוך 4-6 שעות) בכבד.

מנגנון הפעולה הנוירו כימי של ברוטיזולם הינו העצמת הפעולה של מנגנוני גאבא א (GABA-A) במערכת העצבים המרכזית. מנגנון זה מעורב בהרגעת מערכת העצבים המרכזית וגם משפיע על תהליכי השינה (מחזק גלי שינה איטיים). עקב השפעות אלו התרופה נחשבת ליעילה במיוחד בהפרעות שינה.

מהן תופעות הלוואי של בונדורמין?

לבונדורמין יש מעט תופעות לוואי. במקרים מסוימים היא יכולה לגרום לישנוניות, כאבי ראש ואי יציבות בהליכה. השפעות שליליות נוספות יכולות להיות הפרעות בזיכרון לטווח קצר, סחרחורת, עייפות, דיבור לא ברור, בלבול וסרבול בפעולות המוטוריות.

עקב השפעותיה של התרופה על מערכת העצבים המרכזית היא יכולה לגרום לקשיי קואורדינציה והתמצאות, לכן יש צורך לוודא שהשימוש בתרופה לא פוגע ביכולת לנהוג או להפעיל ציוד כבד.

תופעות לוואי נוספות מאוד לא שכיחות וכוללות ירידות בלחץ הדם, דיכוי נשימתי, הלוצינציות (תחושות לא מציאותיות), בחילות והקאות.

מטופלים בודדים יכולים לדווח על תגובות של כעסנות, עצבנות ואפילו התנהגות תוקפנית.

מטופלים הנוטלים מינון מעל המומלץ יכולים להרגיש בלבול והאטה קוגניטיבית, קשיים בקואורדינציה והפרעה בזיכרון לטווח הקצר.

מומלץ להפסיק את השימוש בצורה הדרגתית כדי למנוע הפרעת שינה חוזרת אחרי הפסקת הטיפול.

מהן האינטראקציות של בונדורמין?

כל התרופות הגורמות להרגעה או לשינה (כמו תרופות נגד דיכאון, תרופות נגד פסיכוזה, תרופות נגד כאב) יכולות לחזק את השפעת הבונדורמין כאשר נוטלים ביחד. לרוב השפעה זאת לא מהווה בעיה קלינית.

בונדורמין (ברוטיזולם) עובר פירוק בכבד על ידי אנזימים של משפחת הציטוכרומים. תרופות המגדילות את הפעילות של אנזימים אלו, (כמו טגרטול) יכולות להקטין את השפעת התרופה. תרופות המעכבות את הציטוכרומים, כמו תרופות המשפיעות על הקליטה החוזרת של סרוטונין, מגדילות את השפעת התרופה. לרוב, השפעות אלו לא מפריעות לפעילות של הבונדורמין.

האם בונדורמין (ברוטיזולם) גורם להתרגלות או התמכרות?

הפרעות שינה שכיחות בבני אדם. מחקרים אפידמיולוגים מראים שעד 30% מאוכלוסיית העולם מדווחת על קשיי שינה. קשיים אלו מתגברים עם הגיל. מבוגרים מעל גיל 60 מדווחים על הפרעות שינה באחוזים ניכרים יותר. לפיכך, השימוש בכדורי שינה וביניהם בונדורמין וברוטיזולם הינו נפוץ. לתרופה זאת יתרון עקב השפעתה המועטה על הגלים האיטיים של השינה. לכן התרופה משרה שינה טבעית יותר.

השימוש הנכון של בונדורמין הוא לתקופות קצובות של עד חודשיים. השימוש לתקופה קצרה לא גורם להתרגלות וגם לא להתמכרות. כאשר המטופל נוטל תרופות שינה לתקופות ארוכות יותר, מנגנוני השינה שלו מתרגלים לעזרה של תרופה זאת. במצב זה יש צורך לבצע הפסקה מאוד הדרגתית של התרופה בצורה של הורדת רבעי כדור כל שבוע-שבועיים.

התמכרות לעומת זאת, הינו תהליך שאינו רצוי ואף מסוכן. אדם המתמכר עולה במינון על דעת עצמו ויכול להגיע למינונים גבוהים ביותר. זכורה לי מטופלת שנטלה מעל 10 כדורי בונדורמין לפני השינה. כתוצאה מההשפעה המוגזמת של כדורי השינה היא פיתחה תופעות פסיכיאטריות חמורות. מקרים אלו מחייבים טיפול מקצועי ותכנון נכון של הפסקת התרופה. ההפסקה הפתאומית במקרים אלו אסורה.

האם אפשר להשתמש בבונדורמין (ברוטיזולם) בזמן היריון או הנקה?

הסיקור של השימוש בהיריון של תרופה זאת נעשה בצורה של מאמר כללי. על כל מטופלת להתייעץ עם רופא פסיכיאטר מומחה או טרטולוג לפני החלטה לגבי שימוש בתרופה בזמן היריון או הנקה.

באופן כללי אפשר לומר שמומלץ לא ליטול תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, כולל בונדורמין וברוטיזולם, בזמן היריון. המלצה זאת מתבססת על דיווחים משנות ה 80 של המאה הקודמת בהם צוינו מומים בילודים של אימהות שנטלו תרופות הרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים בזמן היריון. כבר תקופה ממושכת שממצאים אלו מוטלים בספק אך האיסור נותר בעינו. נתונים ספציפיים על בונדורמין וברוטיזולם נדירים בספרות העולמית, לכן, לא ניתן לחרוג מהקביעה האוסרת את השימוש בזמן היריון.

אם היולדת נוטלת ברוטיזולם בשליש האחרון של ההיריון, התינוק יכול לפתח תסמינים של גמילה מהתרופה. תסמינים אלו מוכרים כתסמונת גמילה מבנזודיאזפינים. תסמונת זאת באה לידי ביטוי בעצבנות, בכי מוגזם, קושי להניק ותנועות לא רצוניות של השרירים. לרוב תסמינים אלו חולפים תוך 24-72 שעות.

בונדורמין מופרש לחלב אם בריכוז נמוך. עקב זה, ניתן להשתמש בתרופה זאת בזמן הנקה. יש לוודא שרמת הערנות והאנרגיה של התינוק לא מושפעות מהשימוש בתרופה.

איך פרופ’ גרינהאוס משתמש בבונדורמין?

אחוז ניכר מהמטופלים של פרופ’ גרינהאוס סובלים מתסמונות פסיכיאטריות מורכבות. רוב המטופלים מדווחים על קשיי שינה, לפעמים קשיי שינה חמורים. אפשר לעזור למטופלים אלו על ידי שימוש בתרופות המשרות שינה וכך להימנע מתוספת של תרופה כמו בונדורמין. אם המטופל ממשיך לדווח על הפרעת שינה משמעותית, פרופ’ גרינהאוס ימליץ על תוספת של תרופת שינה כמו בונדורמין. כפי שנכתב בונדורמין תרופה יעילה אך יש לנסות להגביל את השימוש לתקופות קצרות של עד חודשיים. בביקורי מעקב פרופ’ גרינהאוס מעריך את הצורך של המשך שימוש בתרופות שינה.

סיכום

השימוש בבונדורמין נפוץ בישראל. מומלץ להשתמש בו לפרקי זמן קצרים ולא בשימוש קבוע . מטופלים המשתמשים בתרופה מעל חודש יכולים להתרגל לתרופה. חשוב לבצע הפסקת התרופה בצורה הדרגתית. מטופלים בודדים מתמכרים לתרופה ומשתמשים במינונים אסורים. הטיפול בהתמכרות דורש צוות מומחה בטיפול בהתמכרות. השימוש בהיריון לא מומלץ. ניתן להשתמש בבונדורמין בזמן הנקה.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס


        דילוג לתוכן