הפרעת אישיות גבולית
כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס
במובנים רבים הפרעת אישיות גבולית נמצאת באזור הדמדומים של ההפרעות הפסיכיאטריות. מצד אחר היא נחשבת להפרעה עם ביטויים שנובעים ממבנה האישיות, ביטויים של התנהגות חריגה ובדפוסים חברתיים של אהבה ושנאה שאינם נחשבים ביולוגים בבסיס. מצד שני ביטויים רגשיים ומחשבתיים, כמו תנודתיות במצב הרוח ועיוותי חשיבה, הנחשבים לביולוגים בבסיסם. המציאות הזאת גורמת לכך שהבנת ההפרעה והטיפול בה מורכבים יותר מבהפרעות אחרות.
איך מרגיש האדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית?
אנשים, נשים וגברים, הסובלים מהפרעת אישיות גבולית חשים שהם במין רכבת הרים רגשית ומחשבתית. מבחינת התפיסה העצמית הם יכולים לנוע מהערכה עצמית רבה לביקורת קיצונית כלפי עצמם, מרצון לחיות ולקיים מערכות יחסים יציבים, לצד תחושות של “סוף העולם” ורצון לפגוע בעצמם ולהיעלם. הסובלים מהפרעת אישיות גבולית נוטים להיות מאוד רגישים ומתקשים להרגיע את התנודות החדות במצב הרוח. המטופלים מדווחים על וויסות רגשי לקוי מהגילאים המוקדמים של החיים. חוסר היציבות הזאת מביא את המטופלים לרקום מערכות יחסים לא יציבות. במערכות האלו הם יכולים להיות אימפולסיביים מאוד ולסיימם במהירות.
דוגמאות קליניות של מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית
אציג בקצרה היסטורית חיים של מספר מטופלים שלי. בחרתי את אלו שמציגים את סימני הפרעת האישיות הגבולית בצורה ברורה.
- אישה רווקה בת 27 מאובחנת כסובלת מהפרעת אישיות גבולית משנות העשרה המוקדמות. ההיסטוריה האישית מלאת כישלונות. היא לא סיימה בית הספר ולמעשה נעדרה רבות, נהגה לשקר להורים, למורים ולחברים ולהמציא סיפורים על עצמה. היא החלה להשתמש בסמים ולקיים יחסי מין בהתבגרות המוקדמת. מתארת שיחסי המין שלה כללו אלימות ואונס. לא הצליחה לסיים את לימודי התיכון וגם לא התגייסה לצה”ל. תיארה מערכות יחסים מיניות גם עם נשים וגם עם גברים. מערכות יחסים אלו התחילו בהתלהבות גדולה והסתיימו בכישלון גמור, בריב גדול, וברגשות אשמה רבים. אחרי כל אירוע של פרידה עברה תקופה של דיכאון והאשמה עצמית. בזמני מצוקה חתכה את עצמה בסכין יפני, ולעיתים נזקקה לתפרים. כתוצאה מכך זרועותיה מצולקות.
- גבר בן 25 שאובחן עם הפרעת אישיות גבולית סוערת במיוחד, מתאר היסטוריה משפחתית של הפרעה ביפולרית. חייו עד עכשיו היו מאוד לא יציבים. לדבריו הבית בו גדל היה אלים ופוגעני. בבית הספר הוא היה מתקוטט מדי יום ופגע במספר תלמידים. כתוצאה מהאלימות עבר מספר בתי ספר. הוא תיאר את עצמו כחסר סבלנות עם אחרים ושאינו מסוגל להכיל דעות שונות משלו. כל אירוע של חילוקי דעות הסתיים באלימות. אחרי כל אירוע של אלימות נהג לפגוע בעצמו או לשתות לשוכרה. הוריו, שהיו מודעים לקשיים של הבן, היו חסרי אונים בטיפולו. מגיל 15 החל לבצע עבירות פליליות קטנות, עבירות כמו גניבת סיגריות, פריצות לבתים של שכנים וגניבת כסף מהוריו. כתוצאה נשלח למעון סגור לנוער. הגבר תיאר אמביוולנטית גדולה במיניות שלו, כנמשך לנשים אך מדי פעם שכב עם גברים. כל הקשרים היו מקריים ולא יציבים. מספר פעמים הגיע לחדרי מיון אחרי ניסיון אבדני או שימוש יתר בסמים כמו קנאביס וקוקאין.
- אישה בת 32 נשואה ואם ל 2 בנות, רוקחת. פונה לטיפול עקב קשיים בעבודה. הממונים עליה העירו לה מספר פעמים על התנהגות לא הולמת עם פונים לבית המרקחת. היא נפגעת מהערות של הלקוחות, מאבדת את הסבלנות ומגיבה בתוקפנות אליהם. היחסים שלה עם השותפים לעבודה אינם טובים, כאשר מתווכחת על כל דבר וחושבת שמתנגדים לה למרות צדקתה. היא מרגישה שהסובבים אותה לא סובלים אותה. היא נוהגת לגנוב תרופות הרגעה מבית המרקחת ומשתמשת בהם כדי להיות מסוגלת לשלוט על רגשותיה. מנהל בית המרקחת אבחן בחסרים בתרופות ואיים לדווח למשרד הבריאות. האישה אינה מרוצה מעצמה וממעמדה המקצועי. באופייה היא מאוד ביקורתית. היא אינה פוגעת בעצמה פיזית אך מגזימה בתרופות ההרגעה שנוטלת ונוטה לקיים יחסי מין מחוץ לנשואין, גם עם קליינטים של בית המרקחת. היא אינה נהנית ביחסים אלו אך חשה שהיא חייבת לפצות את עצמה עקב תסכוליה בחיים.
מה הן הסיבות להפרעת אישיות גבולית?
הגורמים להפרעת אישיות גבולית מחולקים לשלוש קבוצות: גורמים גנטיים, גורמים אישיים סביבתיים וגורמים של תפקוד מוחי.
- הגורמים הגנטיים: לעיתים קרובות מאבחנים במשפחה של הסובל מפרעת אישיות גבולית נוכחות של הפרעות פסיכיאטריות אחרות, בין היתר הפרעת אישיות גבולית, הפרעה של מאניה דפרסיה, ומצבים פסיכוטיים. למרות שלא התגלה עד עכשיו גנטיקה ברורה בהפרעה זאת השכיחות המשפחתית רומזת על פקטורים גנטיים שטרם נמצאו
- המרכיבים הסביבתיים: היסטוריה משפחתית מורכבת וטראומטית היא סימן ההיכר של ההפרעה. המטופלים מתארים מצבים מורכבים בילדות ובנעורים הכוללים הזנחה, אלימות, ניצול מיני, ועוד. לעיתים קרובות קשה למטופל לדבר על טראומות העבר. כפי שנראה בהמשך, לטיפול הפסיכותרפי מקום מרכזי בטיפול.
- המרכיב של תפקוד מוחי לקוי: בעזרת הדמיה מוחית תפקודית ניתן לבדוק את הקישוריות של אזורים שונים במוח. מחקרים בתחום גילו שקיים חוסר סנכרון בין אזורים במוח שהם שמגיבים במהירות למצבים של לחץ נפשי, אזור בשם אמיגדלה, ואזורים קדמיים של המוח המופקדים על בקרה, שליטה, ותכנון. חוסר הסנכרון בין אזורים אלו מוביל לכך שתגובות עוצמתיות של האמיגדלה למשל, פחות מאוזנות על ידי המוח הקדמי. כתוצאה, תגובות של “הילחם או ברח” (fight or flight) שהן תגובות הישרדות, קורות גם כתגובה לאירועים שלא מהווים סיכון.
ממצא מעניין שקשור להדמיה מוחית נמצא בעבודות קליניות שעקבו על מצבם של חולים עם הפרעת אישיות גבולית. מחקרים אלו הראו שעם ההתבגרות של האדם (גילאים 30 או יותר) או אחרי טיפול מוצלח, הקישוריות במוח מתחזקות. האמיגדלה מתחילה להגיב בצורה פחות עוצמתית והמוח הקדמי נעשה יעיל יותר בתפקודי הבקרה שלו. מחקרים אלו מעודדים חוקרים ומטופלים, להתמיד בטיפול של האדם בסובל מהפרעת אישיות גבולית.
מה השכיחות של הפרעת אישיות גבולית באוכלוסייה, וההבדלים המגדריים
השכיחות של הפרעת אישיות גבולית באוכלוסייה מגיע ל 1-2% של האוכלוסייה הצעירה. יתכן והשכיחות גבוהה יותר מאחר ומטופלים עם קומורבידיות (מספר אבחנות בו זמנית) של ההפרעה עם דיכאון מג’ורי, הפרעה ביפולרית (מאניה דפרסיה), הפרעת אכילה וPTSD נכללים עם האבחנות הללו ולא תחת הכותרת של הפרעת אישיות גבולית.
הפער המגדרי בהפרעת אישיות גבולית מאוד ברור, מעל שני שליש מהמקרים המאובחנים הם נשים.
איך מאבחנים הפרעה אישיות גבולית?
המאפיינים המרכזיים של הפרעת אישיות גבולית כוללים:
- דפוסים קבועים וממושכים של חוסר יציבות ביחסים הבינאישיים
- תפיסות עצמיות משתנות
- תגובות רגשיות עוצמתיות ואימפולסיביות
קיימות דרגות חומרה שונות במורכבות של ההפרעה, מאנשים שלא יכולים לתפקד בכלל עקב הפתולוגיה הקשה למטופלים עם סימפטומים מתונים יותר.
האבחון העצמי של הפרעה אישיות גבולית
תשובה חיובית לשאלות הבאות יכול לכוון את המטופל לקבל תחושה האם הוא סובל מהפרעת אישיות גבולית. כמובן שאבחון סופי ייעשה על ידי בעל מקצוע מוסמך.
אפשר לדרג את הסימנים המתוארים בהמשך בצורה של:
א. קיים לעיתים קרובות מאוד
ב. קיים לעיתים קרובות
ג. קיים לפעמים
ד. בכלל לא קיים
אם 5 או יותר מרשימת הסימפטומים שבהמשך קיימים לעיתים קרובות מאוד או לעיתים קרובות, יש סיכוי סביר שהפרעת אישיות גבולית קיימת אצלך.
מוזמנים ליצור קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס לחצו
הסימפטומים הם:
- לעיתים קרובות אני מרגיש ריקנות פנימית
- ההרגשות שלי משתנות במהירות ואני נע בין עצב עמוק, לכעסנות יתר, או לחרדה מפושטת
- רוב הזמן אני מפחד שאנשים “יזרקו אותי” או יעזבו אותי
- מערכות היחסים שלי הם אינטנסיביות ולא יציבות
- היחס שלי לאנשים יכול להשתנות מרגע לרגע ואני לא מבין מדוע זה כך
- לא מעט פעמים פגעתי או רציתי לפגוע בעצמי, בצורה של חתכים או אפילו ניסיונות אובדניים
- אני עושה דברים לא בריאים ואפילו מסוכנים. דברים כמו נהיגה לא בטוחה, יחסי מין ללא הגנה מתאימה, שתיית אלכוהול מרובה, שימוש בסמים, או בזבוזים של כספים
- כאשר אני חש לא בטוח במערכת יחסים אני כועס על האחר, צועק עליו ולפעמים אף נעשה אלים פיזית או חשדן מאוד
מה הם הסימפטומים האבחנתיים של הפרעת אישיות גבולית?
האבחון של הפרעת אישיות גבולית לפי ה DMS-5 מחייבת נוכחות של לפחות 5 מהסימפטומים שנציין בהמשך, לתקופות ארוכות שהחלו בגילאים צעירים. איכות החיים, רמה גבוהה של סבל נפשי, ופגיעה ביכולת התפקודים (בינאישית, משפחתית, חברתית, בעבודה או בלימודים) מאפיינים את ההפרעה.
הסימפטומים של הפרעת אישיות גבולית לפי ה DSM-5 (ספר האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי) כוללים את הסעיפים הבאים:
פחד להינטש: אירועי חיים בעלי משמעות יחסית קטנה מעוררים תגובות רגשיות קיצוניות של פחד וכעס ביחד עם ניסיון נואש לקרב את השני. הסובל יכול לבכות, להתחנן, לעקוב אחרי השני, ואפילו לעצור אותו פיזית, כדי לשמור על הקשר. התנהגות זאת משיגה בדרך כלל תגובה הפוכה של הרחקת האדם מהמטופל
מערכות יחסים לא יציבות: המטופל נוטה לקיים מערכות יחסים אינטנסיביות וקצרות. הוא מתאהב במהירות אבל יכול באותה מהירות לעזוב. היחסים נמצאים בטווח של “מושלמים” או “גרועים ביותר”. מאחר והמטופל פוחד להישאר לבד הוא יכול לעבור ממערכת אחת לשנייה כמעט ללא דיחוי
תפיסה עצמית לא יציבה שמשתנה במהירות: המטופל לא יציב בתפיסות העצמיות. הוא יכול לעבור מביטחון בעצמו למצב של שנאה עצמית. אי יציבות זאת נותנת את ביטויה בשינויים תכופים במקצוע או בלימודים, במקומות מגורים, בקשרי חברות ועוד
התנהגויות אימפולסיביות ושנאה עצמית: התנהגויות סיכון כמו הימורים, בזבוזים לא מוצדקים, קיום יחסי מין לא מוגנים עם אנשים שונים, נהיגה במהירות מופרזת, שימוש מופרז באלכוהול או סמים מובילים למהלך חיים כאוטי
פגיעות עצמיות: ניסיונות אובדניים ופגיעות עצמיות הן שכיחות. הפגיעות העצמיות יכולות להיות רבות ומשונות מחתכים, כוויות, הכנסת חפצים לאברי המין ועוד
שינויים קיצוניים במצב הרוח: המטופל נע בן מצבי רוח טובים למצבי כעס קיצוני, עד למצב של דיכאון עמוק ורצון למות.. לעיתים קרובות תנודתיות זאת מעוררת חשד שמדובר באבחנה של מאניה דפרסיה
כעס קיצוני: תגובות של כעס קיצוני לתסכולים קטנים מאפיינים את המטופלים. כעס זה יכול להוביל לזריקת חפצים, איומים, פגיעות פיזיות ועוד
חשדנות יתר וחוסר קשר למציאות: במצבי לחץ מופיעות מחשבות של יחס עד כדי דלוזיות (מחשבות לא מציאותיות) של רדיפה. בנוסף, תחושות של ניתוק מהמציאות או ניתוק מתחושות הגוף של עצמו הנקראות דיסוציאציות ומופיעות לעיתים מזומנות. עקב הסימפטומים הרדיפתיים או הדיסוציאטיבים מאובחנת לעיתים פסיכוזה קצרה.
הפרעות פסיכיאטריות נוספות שכיחות אצל סובלים מהפרעת אישיות גבולית?
רבים מהמטופלים עם הפרעת אישיות גבולית מאובחנים גם עם הפרעות נוספות:
- דיכאון מג’ורי
- הפרעה ביפולרית
- הפרעות אכילה
- הפרעות חרדה
- פסיכוזות קצרות
- התמכרויות לאלכוהול או סמים שונים
איך מטפלים בהפרעת אישיות גבולית?
הטיפול בהפרעת אישיות גבולית בקליניקה של פרופ’ גרינהאוס.
אחרי הרבה שנים של עבודה קלינית עם מטופלים ומטופלות הסובלים מהפרעת אישיות גבולית פיתחתי גישה מקצועית ייחודית בטיפול של סובלים מתופעה זאת. הגישה כוללת מספר שלבים:
- אבחון כוללני של ההפרעה, זיהוי של הפרעות נלוות כמו דיכאון, מאניה, פסיכוזה, הפרעת אכילה, שימוש בסמים או אלכוהול והתאמת טיפול תרופתי מכוון לתופעות הקליניות המרכזיות.
- בירור מקיף לזיהוי מחלות גופניות
- בדיקת דוחות רפואיים ופסיכיאטרים קודמים
- התייחסות לשאלה האם יש צורך באשפוז בבית חולים פסיכיאטרי או בית מאזן.
- הרגעה של המצבים החריפים של כעס לא נשלט, חרדה מורכבת, פגיעות עצמיות, ושימוש בסמים או אלכוהול בעזרת טיפול תרופתי מתאים
- הפנייה לצוות המטפלים המומחים בטיפול של הפרעות אישיות של מיינד קליניק. מטפלים אלו מומחים בשימוש בשיטות פסיכולוגיות שונות כגון טיפול דינמי, טיפול ב CBT, טיפול בהרפיה ומיינדפולנס, שהוכיחו את עצמם בטיפול של הפרעת אישיות גבולית. צוות המומחים של מיינד קליניק מודע לקשיים שמתעוררים בטיפול של מטופלים אלו ועובד באופן צמוד ומתואם עם פרופ’ גרינהאוס.
איך אני יכול להתמודד עם הפרעת אישיות גבולית
עזרה עצמית חשובה בכל המצבים הפסיכיאטרים ובמיוחד בהפרעת אישיות גבולית. ריכזתי המלצות פשוטות לטכניקות טיפול עצמי מקובלות במצבים אלו. שיטות אלו מתאימות למטופלים עם הפרעת אישיות גבולית קלה או כליווי של טיפול מקצועי אחר במצבים מורכבים יותר.
איך אפשר להרגיע את הסערה הרגשית?
- תקבל את הרגשות הללו כפי שהן מופיעות. תשתמש בגישה של מיינדפולנס שמדריכה את המטופל להכיר ברגשות שמתעוררות בלי להתנגד ובלי להגביר אותן
- תקשיב לקלטות או למוזיקה של הרפיה ושל מיינדפולנס
- תגיד לעצמך שאלו הרגשות שיש לך עכשיו בלי ביקורת או כעס עצמי
- תשתמש בשיטות להסחת הדעת
- תגרה בצורה חיובית את החושים של מגע, של שמיעה, של ריח, או של טעם. תעשה פעולות שבדרך כלל מרגיעות את הסערה. תשתמש בקוביות קרח על הידיים, תקשיב למוזיקה, תריח ריחות שנעימים לך, ועוד
- תדאג לעצמך. תמנע מפעולות שבסופו של דבר מכניסות בך מורכבות נוספת. אל תרגיע את עצמך בעזרת סמים או אלכוהול, אל תקיים יחסי מין מזדמנים וסתמיים, תשלוט על האכילה המופרזת. תתמקד בפעילות פיזית אינטנסיבית, זה יכול לעזור לך להירגע
תלמד את עצמך שיטות להרגעת האימפולסיביות. שיטות אלו יגדילו את היכולת שלך להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ. אתה יכול להכין מראש רשימה של “הוראות הפעלה אישיות” ותרגילים שיכולים לעזור לך להתגבר על הסערה כשהיא מתעוררת. אפשר להכין מספרי טלפון של בן משפחה או של חברים שיכולים לעזור בעת מצוקה. אפשר להתקשר לאתרים של תמיכה נפשית בעת מצוקה. פעולות אלו מיועדות למנוע הקצנה בהתנהגות
כאשר התגובות הרגשיות הן עוצמתיות תנסה להעביר את המרכוז ממחשבות שמעוררות סערה לתחושות בגופך. תמצא מקום שקט ותנסה את התרגילים הבאים:
- תתרכז בתחושות הגופניות. תרגיש את הנשימות בקצב הטבעי שלהן, תחוש את הרגליים על הרצפה, ואת הידיים לצדי הגוף
- תתרכז בנשימות. קח נשימה עמוקה פנימה תחזיק למספר שניות, תנשוף אוויר באטיות החוצה ותספור עד 3 בין הנשימות. תמשיך בתרגיל זה למשך 10 דקות לפחות. לוקח זמן להתרגל לתרגילי הנשימות, במיוחד כאשר כועסים או מרוגשים. אל תוותר, בהדרגה תפתח מיומנות ותוכל להירגע בעזרת התרגיל
- תרגילי הסחת הדעת. מדובר בכל דבר שיעזור לך להעביר את המרכוז המחשבתי מהאירוע המרגיז או הפוגע. למשל, תסתכל בטלוויזיה, תקשיב למוזיקה, תנגן בכלי מוזיקלי, תקרא ספר, תפתור תשבצים או סודוקו, תעשה פעילות פיזית.
- תנהל שיחה עם אדם קרוב אליך שיכול לתת לך פרספקטיבה אחרת לאירוע
תשקיע בתרגילים שיעזרו לך לראות את נקודת המבט של האחר. אפשר לקראו לזה “משחק תפקידים”. פעם אתה עצמך ופעם אתה האחר. תרשה לעצמך לחשוב על איך האחר מרגיש? מה הן התגובות שלו? האם יש אפשרות שהתגובה שלך פגעה בו?. אתה יכול לשאול את עצמך מדוע אתה חושד באחר? מה גורם לפגיעה העמוקה כל כך ושמעוררת את הזעם שלך? המסוגלות לראות את נקודת המבט של האחר ישפר את הקשר שלך אתו.
אנשים עם הפרעת אישיות גבולית מגיבים רגשית בתגובות של כעס או פגיעות לסיטואציות בהן הם מרגישים לא מובנים או דחויים. חשוב שתעצור רגע ותשאל את עצמך האם באמת הייתה כוונה לפגוע בי? האם יתכן שאני מגזים בתגובה שלי? אפילו תשאל האם התגובה של האחר אליך הייתה מוצדקת? עצם היכולת לדבר עם האחר על מה שעובר עליך, התבוננות על המסקנות שלך, יכולים להקל על עוצמת התגובה ולעודד הידברות.
עליך למתן את מנגנון ההגנה של השלכה. אופייני לאנשים עם הפרעת אישיות גבולית להעביר אשמה ואחריות על אשר קרה לאחר. קשה לאנשים אלו לקחת אחריות אישית למאורעות, למשל אדם שנפגע מאירוע בעבודתו מגיע לבית ומתנפל על חברתו בגלל שהאוכל לא היה מוכן. בצורה זאת הוא משחרר את הכעס הפנימי שנוצר בעבודה, אבל גורם לסיטואציה נוספת של חיכוך עם חברתו שלא הייתה בכלל חלק מהסכסוך. במצבים אלו יעזור לך לבדוק מה הן הסימנים הגופניים של ההתרגשות השלילית שלך? מדוע אתה מגיב ככה?, מה גרם לך להתרגשות?, מדוע אתה מרגיש אשמה או פחד? האם אתה מוטרד מהאפשרות שיאשימו אותך? דרך התבוננות עצמית שיכולה אף להיות דרך כתיבה אישית, אתה לומד להבין את פשר התגובות שלך.
אם דרך ההמלצות הללו אתה מקבל תובנות לסיטואציה, כדאי שתסכים לחלוק תובנות אלו עם האנשים החשובים לך. זה יכול לקרב ביניכם וכך גם להקטין את הפחדים שלך שיעזבו אותך או לא יאהבו אותך.
שיטות טיפול של הפרעת אישיות גבולית
- האם הטיפול בהפרעת אישיות גבולית מצריך אשפוז? רוב הטיפול בהפרעה זאת מתבצע במסגרת אמבולטורית ללא אשפוז. בעת משבר הכולל מחשבות אובדניות, תוקפנות גלויה או פסיכוזה, האשפוז מהווה מסגרת של הגנה ושמירה על המטופל. האשפוז יכול להיות במחלקות סגורות כאשר קיימת סכנה לחיים או מצב חריף. לרוב האשפוז המתאים יותר הוא במסגרת אשפוז במחלקה פתוחה או אשפוז יום. אופציה נוספת שקיימת היום הינה שהות בחלופות אשפוז או בתים מאזנים שבנויים על העיקרון של מקום דמוי מגורים רגילים ולא כמסגרת רפואית
-
הטיפול התרופתי. רוב הסובלים מהפרעת אישיות גבולית מטופלים בעזרת תרופות נוגדות דיכאון, תרופות מייצבות מצב רוח, או תרופות נוגדות פסיכוזה. מטרת הטיפול התרופתי הינה מיתון התגובות הרגשיות הקיצוניות, הפגיעות העצמיות, והאימפולסיביות. תופעות נלוות כמו דיכאון, אובדנות, חרדה, פסיכוזה, כעסנות יתר יכולות לקבל מענה תרופתי
- הטיפול הפסיכולוגי. שיטות רבות של פסיכותרפיה נוסו בטיפול של הפרעת אישיות גבולית. השיטות המומלצות יותר כוללות:
- השיטה הפסיכודינמית. המטפל הדינמי מנסה לסייע לאדם עם הפרעת אישיות גבולית דרך הקשבה למורכבות הנוכחית בחייו ולאירועים המעוררים סערות רגשיות. המטפל ינסה להבין את המצב הנוכחי על בסיס עברו של המטופל, יתמקד במצבי הטראומה שהתרחשו בחייו של המטופל, ובמערכות היחסים המוקדמות. תגובת המטופל למטפל (העברה טיפולית) יהווה כלי להבנת הקשיים הבינאישיים של המטופל
- הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) הינה הגישה המקובלת יותר בטיפול של הפרעת אישיות גבולית. דרך בדיקה של התפיסות העצמיות ועיוותי החשיבה של המטופל ינסה המטפל לקדם את הבנת הסימפטומים המרכזיים של המטופל.
- טיפול CBT נחשב לטיפול קצר מועד אבל במקרים של הפרעת אישיות גבולית נעשים שינויים בשיטה וממשיכים טיפול לתקופות ארוכות יותר
- טיפול מכוון סכמה. שיטה טיפולית זאת הינה שילוב של טיפול פסיכודינמי וטיפול CBT. עבודות מדעיות בדקו בצורה מבוקרת את הצלחת השיטה בהשוואה לשיטות אחרות והיא נמצאה יעילה בטיפול לטווח ארוך
- שיטת טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT). טיפול זה פותח ספציפית כטיפול להפרעת אישיות גבולית. כמו טיפול בסכמה, DBT מתבסס על שיטות טיפול CBT וטיפול התנהגותי, עם דגש מיוחד על מניעת התנהגויות סיכון (כמו ניסיונות אובדניים, חתכים, שימוש בסמים, חוסר גבולות מיניים, גניבות, ועוד). טיפול ב DBT מוכר כאחת מהשיטות עם סיכויי הצלחה גדולים יותר
- הפרעת אישיות גבולית וזוגיות. הסובבים מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית (משפחה, בני זוג, ילדים) זקוקים להדרכה כדי לשפר את המעגל הקרוב למטופל. דרך הבנה, תמיכה, ואף הצבת גבולות, ניתן לקדם את היחסים הקרובים של המטופל וכך לשפר את המעגל האינסופי של התחלות ופרידות של המטופלים
לסיכום
הפרעת אישיות גבולית הינה הפרעה נפוצה באוכלוסייה. בסביבות 2% מהאנשים, רובם נשים, מאובחנים כסובלים מהפרעה אישיות גבולית. הפרעה זאת גורמת לסבל אישי וסביבתי רב. לעיתים קרובות גורמים משפטיים מעורבים בגלל גניבות, קטטות, פגיעות עצמיות, ועוד, שמטופלים אלו מבצעים. הטיפול דורש מהמטפלים התמקצעות בתחום. לעיתים קרובות המטפל נעזר בצוות מקצועי נלווה. ההפרעה נוטה להתמתן עם מעבר השנים או בעזרת טיפול מתאים.
כותב המאמר: