פסיכיאטר אונליין

תגובות נפשיות בזמן הקורונה

החיים בצל הקורונה, איך מתמודדים עם הלא נודע

מגפות תמיד מעוררות דאגה. דוגמאות של העשורים האחרונים כוללות מגפות כמו AIDS, SARS, EBOLA. מגפה של וירוס לא מוכר כמו הקורונה, שתוקפת את רוב מדינות העולם, ושהוגדרה כמגפה עולמית על ידי ארגון הבריאות העולמי, טרם התרחשה בימינו. התגובות הנפשיות לאירועים מוכרים הן מתונות יותר מאלו שמופיעות כאשר האירוע הוא לא מוכר ולא ידוע.

תגובות מידיות למגפה של וירוס הקורונה הם פחד ודאגה מה יהיה? האם אדבק? האם מישהו במשפחה יידבק? האם אצטרך אשפוז? האם חלילה אמות? איך אתפרנס? איך אשלם חובות? האם אפסיד את רכושי? מתי אצליח למצוא עבודה חדשה? ועוד. כתבות המתייחסות לקטסטרופות אפשריות, כמו “ימותו 20000 ישראלים ממגפת הקורונה”, “מגפת הקורונה ישתק את ישראל בחורף 2020” ועוד, מגבירות מאוד את רף הפחד והדאגה לעתיד.

בנוסף לתגובות של פחד ודאגה אפשר לראות גם תגובות של כעס, מדוע זה קורה לי? למה לא שמרו עלינו? מדוע שלטונות המדינה מתרשלים? מדוע העולם שמביא לנו את המגפה? ועוד. תגובות אלו לא ממש מתבססות על מציאות ברורה וידועה אלא יותר על דרך להתמודד עם הפחד.

אין ספק שתחושת חוסר הוודאות מתחזקת עם הזמן כשלא נראה פתרון הולם באופק לתופעת הקורונה. ההחלטות של משרד הבריאות ושל הממשלה, על התרחקות חברתית וסגר, חיוניות אשר יהיו, גורמות לעוד יותר תחושות בידוד, דאגה ופחד. זה ממש כמו מעגל שהולך ונסגר עלינו.

האם מעגל הסטרס שאנחנו עדים לו וחיים אותו היום יכול להשפיע על היציבות הנפשית שלנו?

מגפת הקורונה הוא אירוע קיצוני שישפיע על הבריאות הנפשית של כלל האוכלוסייה ובמיוחד על אנשים הסובלים מתסמיני דיכאון, חרדה, תסמונת כפייתית, מאניה דפרסיה, פסיכוזה, נטייה להתמכרויות, והפרעות שינה.

צריך להבדיל בין התגובות הנורמטיביות לסטרס שכוללות פחד, חרדה, מצב רוח יריד וחוסר שינה לבין תגובות קליניות פסיכיאטריות. זמן קורונה מקשה על הבריאות הנפשית של כלל האוכלוסייה וספציפית על אנשים שכבר סובלים מתסמינים של דיכאון, חרדה, תסמונת כפייתית, מאניה דפרסיה, פסיכוזה, נטייה להתמכרויות, והפרעות שינה.

הקהילה המקצועית מודעת לכך שסטרס באופן כללי יכול לגרום להתפרצות ראשונית של מצבים פסיכיאטריים ולגרום להופעה מחודשת של התסמינים או להחמרה של התסמינים הקליניים הקיימים. למשל:

-הצורך בניקיון ודאגה להידבקות יכול להחמיר תסמונת טורדנית כפייתית.

-הדאגה לבריאות והפחד מהופעת סימפטומים גופניים יכול לגרום להחמרה של תסמינים היפוכונדרים או החמרה של תסמונת פניקה וחרדה.

-הצורך ב”להגן על כולם” במשפחה בצורה המקסימלית יכול לגרום לתחושות של “כל יכול” ומאניה.

-ההסתגרות והחרדה יכולים להחמיר את הנטייה להתמכרויות כמו עישון, שימוש בסמים או אלכוהול, הימורים באינטרנט, או שימוש יתר של פורנוגרפיה.

-התחושות של כעס ושל זלזול יכולות להחמיר מחשבות רדיפה.

-תחושות של חרדה ודאגה בלתי פוסקים יכול להוביל לתסמונות מורכבות של הפרעת שינה.

-החמרה של מחשבות שליליות ופסימיות, הופעה של הפרעת שינה ושל תיאבון, ומצב רוח ירוד מאוד, יכולים להוביל להתפתחות של דיכאון קליני.

לכן בתקופה זו מומלץ:

1. להקפיד על הטיפול המומלץ ולא להפסיק בגלל שכחה או מחשבה שאפשר בלי, או שאפשר להסתדר עם פחות.

2. להקפיד לקבל מרשמים בזמן כדי לוודא שיש אספקה מספיקה של התרופות.

3. לוודא שהצוות המטפל מודע לכל החמרה שמופיעה בתקופה זו.

4. לשמור לא לגלוש למקומות של התמכרות שאחרי זה קשה לצאת מהם.

5. לארגן ביקורים במרפאות שפועלות ,או לדאוג לביקורים ועדכונים ווירטואליים עם הצוות המטפל.

6. לברר מהם הנהלים הקיימים בקופה לגבי אספקת תרופות, ביקורים הכרחיים, ובדיקות מעבדה חשובות.

7. למצוא דרך להמשיך בטיפול פסיכותרפי בו המטופל נמצא, אחרת התהליך ישובש.

הרפואה הכללית החלה להשתמש בשיטה טיפולית עם טכנולוגיה של אינטרנט. שיטה זאת נקראת “טיפול מרחוק” או “טלה מדיסין”. גם בפסיכיאטריה ופסיכותרפיה אפשר להשתמש בכלים הטכנולוגיים לפגישות עם המטופלים שמוגדרת כ”טלה פסיכיאטריה” או “פסיכיאטר און ליין”. שרות זה מותאם לתקופה ואני ממליץ לעשות בו שימוש במידה ולא ניתן לבצע את הביקורים הרגילים. במיינד קליניק, המרכז לטיפולים מתקדמים ופרופ’ גרינהאוס מבצעים טיפולים מסוג זה.

אנו מאחלים לכם לעבור תקופה זו בבריאות שלמה.

טלפון ליצירת קשר: 03-7778191

להשארת פרטים לחצו כאן

פרופסור לאון גרינהאוס וצוות המרפאה