vhjgfhgfh

 

עמוד הבית > מאמרים בנושא מאניה דפרסיה > התפיסה העצמית של הלוקה במאניה דפרסיה חלק ב

התפיסה העצמית של הלוקה במאניה דפרסיה חלק ב

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

במאמר התפיסה העצמית של הלוקה במאניה דפרסיה היה קטע מאוד משמעותי של גב’ לוגן והוא התיאור של האשפוז הכפוי שלה אחרי הניסיון האובדני שהיא ביצעה. בהתייחסות שלה למחלקה הסגורה, היא כותבת על הפגיעה הקשה ב”עצמי” שהיא חשה בזמן האשפוז. היא אומרת שהיא חשה מושפלת מאוד מהצורך לבקש רשות וליווי אפילו כדי להיכנס לשירותים. כותבת לוגן, שהיא מבינה שהנהלים של המחלקה מטרתם להגן על החולה אבל הם פוגעים מאוד בתפיסה העצמית של החולה.

כפסיכיאטר שעבד את רוב שנותיו המקצועיים במחלקות פסיכיאטריות יכולתי מאוד בקלות להזדהות עם הדברים של גב’ לוגן , אומר פרופ גרינהאוס. מחלקות פסיכיאטריות סגורות בנויות כדי לאפשר לחולים במצבם האקוטי הגנה בפני המחלה הקשה שפוקדת אותם. לכן יש שמירה קפדנית שמטרתה למנוע מעשי אלימות או אובדנות. גב’ לוגן כותבת איך האישיות שלה “נעלמה” בבית החולים. שהדברים המוכרים לה, אפילו הריחות של הילדים שלה, הסדר של החדרים של הבית שלה, והעצמאות לעשות דברים על פי רצונה, הכל נעלם לה במחלקה בסגורה. אני חושב, אומר פרופ’ גרינהאוס, שהמאמר של גב’ לוגן הוא מסמך למודי עבור אנשי מקצוע בריאות הנפש. הוא מראה לנו עד כמה אנשי המקצוע צריכים מצד אחד לשמור על החולה אבל מצד שני לעזור לו לשמור על האנושיות שלו. הקושי בישראל, ממשיך פרופ’ גרינהאוס, שעד לו מזמן דברים אלו נלקחו פחות בחשבון. כדי לקדם נושאים חשובים אלו צריך כוח אדם מתאים במשך כל שעות היממה וצריך גם מחלקות עם רמת מלונאות גבוהה. דברים אלו לא מספיק מפותחים בישראל, מסיים גרינהאוס.

המאמר של גב’ לוגן מתאר את ההיסטוריה האישית שלה ואת ההתמודדות עם המאניה דפרסיה לאורך עשרים שנה. במאמר מתוארים היטב העליות והמורדות של המחלה והקשיים התפקודיים שמתלווים לה. בקטע מאוד מרגש מתארת לוגן את התקופה בה היא “הבינה” שמחלה מני דפרסיבית זה “מה שיש לה” ושעליה ללמוד להתמודד איתה. מאותה תקופה, היא כותבת, החלה גם תקופת האיזון והפריחה בחיים שלה.

אין ספק מסיים פרופ’ לאון גרינהאוס שהמחלה המני דפרסיבית דורשת התמודדות לאורך הרבה מאוד שנים. צריך ללמוד על הטיפולים השונים היעילים עבורה, וצריך לחשוב לא רק על תרופות אלא גם על כל הקשת הטיפולית. ההבנה המערכתית הזו מתפתחת מאוד בשנים האחרונות. אין ספק, ממשיך גרינהאוס, שהטיפול  צריך להיות מערכתי, ולכלול בו את רוב בפרמטרים של החיים של החולה: החולה עצמו עם הצרכים הרפואיים שלו, המשפחה הגרעינית והמורחבת שלו, והשיקום התעסוקתי והקוגניטיבי. הניסיון של לוגן מראה לנו שחשוב גם לעזור לחולה לבצע אינטגרציה של העצמי החדש שלו.

כותב המאמר הוא פרופ’ לאון גרינהאוס, מנהל לשעבר של בתי החולים הפסיכיאטריים איתנים וכפר שאול, וכיום מנהל של מיינד קליניק, המרכז לטיפולים מתקדמים בתל אביב והרצליה. לפרופ’ גרינהאוס ניסיון רב שנים בטיפול של המחלה המני דפרסיבית והיום הוא מפתח תוכנית ייחודית לטיפול במאניה דיפרסיה בה בקליניקה הפרטית שלו.

קרא עוד : טיפול בחרדה
קרא עוד : טיפול בדיכאון בזמן הריון

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס


        דילוג לתוכן