מאניה דיפרסיה והריון
כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס
הטיפול במאניה דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית)
בזמן הריון – נתונים אחרונים שמחייבים חשיבה מחודשת
נקודות מרכזיות של המאמר:
- מחלת המאניה דיפרסיה מופיע לעיתים אצל נשים בגילאי הפוריות
- מאניה דיפרסיה היא מחלה הדורשת מתן טיפול מונע ארוך טווח. לכן אישה הסובלת ממאניה דיפרסיה צריכה להיערך מראש לאפשרות של כניסה להריון בזמן שהיא לוקחת טיפול תרופתי מונע.
- תרופות מייצבות מצב רוח מהסוג של דפלפט, וולפורל, טגרטול וטרילפטין שנמצאות בשימוש נרחב אצל נשים הסובלות ממאניה דיפרסיה, לא מומלצות בזמן הריון
- תרופות אלו יכולות לגרום למומי לידה ולעיקוב נוירו התפתחותי שניכר גם בגילאים 12-14
- התרופה למיקטל (והתרופות הגנריות הדומות למוג’ין ולמודקס) נמצאו כבטוחות בהריון גם מבחינת גרימת מומי לידה וגם עקב היעדר פגיעה נוירו התפתחותית.
- על האימהות העתידיות להתייעץ עם הרופא המטפל וגם עם המכונים הטרטולוגיים (יעוץ תרופתי בזמן הריון) בזמן תכנון כניסה להריון.
טיפול תרופתי במאניה דיפרסיה במהלך הריון
מאניה דיפרסיה הינה מחלה שמופיעה בגילאים צעירים. התווך שבין הגילאים 15-25 שנים הוא הכי שכיח להתפרצות המחלה. הצפי לטיפול תרופתי במחלה מאניה דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית) הוא גבוה ונעשה למשך שנים רבות, לכן הסוגיה של טיפול תרופתי בזמן הריון והדילמות שמתעוררת בנטילת התרופה, יהיו מרכזיות בטיפול נשים בגיל הפוריות. הטיפול המונע של המחלה המאניה דיפרסיה כולל בין היתר תרופות נוגדות אפילפסיה (כמו דפלפט, ואלפורל, למיקטל, טגרטול, טרילפטין, ועוד) שהן גם מאוד יעילות במניעת גלים חוזרים של מאניה דיפרסיה.
נשים הסובלות ממאניה דיפרסיה, במיוחד אלו הסובלות ממניה דיפרסיה מסוג 1 (מאניה דיפרסיה עם גלים שפוגעים ברמת התפקוד- ראה מאמרים על מאניה דיפרסיה באתר של פרופ’ גרינהאוס – www.grunhaus.co.il) ומתכננות להיכנס להריון חייבות לבדוק עם הפסיכיאטר והרופא המטפל, מהן ההשפעות של הטיפול המונע שהן נוטלות על מהלך ההריון, על הלידה, על העובר והאם יש השלכות של הטיפול על ההתפתחות הנוירו קוגניטיבית של הילד.
שני מאמרים שהתפרסמו בחודש פברואר 2018 בעיתון היוקרתי New England Journal of Medicine מציגים נתונים חדשים חשובים ביותר בהבנת ההשפעות של תרופות אלו על התפתחות ילדים לאימהות שנטלו תרופות נוגדות אפילפסיה בזמן ההריון. הנתונים וההמלצות שמופיעות במאמרים אלו חשובים לנשים הסובלות ממחלת האפילפסיה, ממאניה דיפרסיה, והנוטלות תרופות אלו עקב סיבות רפואיות אחרות.
מאמרים אלו מציינים שעד כה היה ידוע שחשוב להימנע מתרופות כמו דפלפט, וולפורל, טגרטול, וטרילפטין בטרימסטר הראשון של ההריון מאחר ותרופות אלו יכולות להוביל למומי לידה משמעותיים. כמו כן ידוע שילדים של אימהות שנטלו דפלפט או ואלפורל בזמן ההריון סובלים מעיקוב התפתחותי קוגניטיבי ולמנת משכל ירודה יותר מילדים לאימהות שלא נטלו תרופות אלו בטרימסטר הראשון של ההריון.
חוקרים מדנמרק פרסמו מאמר עם דגימה ענקית של ילדים מעל 450,000, בניהם מעל 250 ילדים אשר האימהות נטלו דפלפט או ואלפורל בזמן ההריון ועוד כמות של ילדים נוספים שהאימהות נטלו תרופות מייצבי מצב רוח אנטי אפילפטיות אחרות. הם השתמשו בתוצאות של בדיקות נוירו קוגניטיביות שמתבצעות במדינה באופן שוטף בין הכיתות ו-ח (גילאים 12-14). הילדים של אימהות שנטלו את התרופות השיגו ציונים בשפה הדנית ובמתמטיקה שהיו משמעותית נמוכים יותר מאלו של ילדים שלא נחשפו לתרופות אלו. המינון של התרופה שהאם נטלה לא שינה את התוצאות מאחר וגם כאשר האם נטלה פחות מ – 1,000 מ”ג ליום של התרופה התוצאות היו זהות. עבודות אחרות בספרות העולמית מחזקות גם את הטענה שנטילה של דפלפט או ואלפורל בזמן ההריון מגדיל את הסיכוי להופעת אוטיזם והפרעת קשב וריכוז אצל הילדים שנחשפו לתרופה בזמן ההריון.
ממצא נוסף באותם מאמרים מתייחס להשפעת הטגרטול והטרילפטין. אומנם לא התגלתה פגיעה של תרופות אלו על יכולות השפה של אותם ילדים שנחשפו לתרופות במהלך ההריון, אבל התגלה פער ביכולות המתמטיות של ילדים אלו בהשוואה ליכולות מתמטיות של ילדים שלא שנחשפו לתרופות אלו בזמן ההריון.
לגבי התרופה למיקטל שכיום היא אחת התרופות המרכזיות בטיפול המניעתי במאניה דיפרסיה נמצא שילדים שנחשפו לתרופה למיקטל לא סבלו מפגיעה נוירו קוגניטיבית והציונים שלהם לא היו שונים מאלו של ילדים שלא נחשפו לתרופה למיקטל. לכן התרופה למיקטל נחשבת לתרופה בטוחה יותר בזמן הריון הן מבחינת ההיבט של גרימת מומי לידה והן מבחינת היעדר פגיעה נוירו התפתחותית. כמו כן, לא דווח על שכיחות גדולה יותר של אוטיזם או הפרעת קשב וריכוז לילדים שנחשפו לתרופה זאת בזמן ההריון.
לסיכום הריון הוא אירוע משמעותי בחייה של כל אישה ומומלץ למטופלות עם מאניה דיפרסיה להתייעץ עם הרופא המטפל בכל הקשור לתכנון הריון, בהכנות לקראת הלידה, להמשך טיפול לאחר הלידה ולאפשרות של הנקה.