טיפול בחרדה

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

חרדה היא חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים, ובעיקר בישראל, החיים מציבים בפנינו אתגרים יומיומיים שמעורבים במתח נפשי גבוה. אנחנו מצוידים במנגנונים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים המיועדים להכין אותנו להתמודד עם מצבים מלחיצים או מסוכנים. מנגנונים אלה כוללים עירנות, הערכת סיכון, דריכות, מילוט והתגוננות, לצד תגובות פיזיולוגיות כמו עלייה במתח השרירים והפרשת הורמונים כגון קורטיזול ואדרנלין.

תגובות אלה הן טבעיות ונדרשות לצורך תפקוד יעיל במצבי סכנה או מתח. עם זאת, בחלק מהמקרים, אותם מנגנונים של אזהרה והגנה לא תמיד מופעלים בצורה פרופורציונלית, והם עלולים לפעול בצורה מוגזמת ביחס לאירועים גם כאשר אין ממש סכנה אמיתית. במצבים כאלה, אנו פוגשים את תופעת החרדה.

חרדה הן ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר והשכיחות שלהן עומדת על כ-10% מהאוכלוסייה. הן אינן מוגבלות לגיל או מגדר אך אצל נשים ישנה שכיחות גבוהה פי שניים מאצל גברים. מדובר בהפרעות שיכולות להיות כרוניות, כאשר האדם הסובל מהן עשוי לחוות תקופות של שיפור לצד תקופות של החמרה, ולעיתים התמודדות עם חרדה הופכת להיות חלק מהחיים היומיומיים.

מהם הסימפטומים של חרדה?

הסימפטומים של חרדה יכולים להשתנות ממטופל למטופל, אך באופן כללי הם מחולקים לשלוש קבוצות עיקריות: סימפטומים פיזיולוגיים, סימפטומים רגשיים ומחשבתיים וסימפטומים התנהגותיים. להלן הסימפטומים השכיחים ביותר שנראים בהפרעות חרדה:

1. סימפטומים פיזיולוגיים:

• דפיקות לב מואצות: תחושת דפיקות לב חזקות ומהירות, במיוחד במצבים מלחיצים.
• קוצר נשימה ותחושת מחנק: קשיי נשימה, תחושת חנק ותחושת צורך לנשום יותר עמוק.
• הזעה מוגברת: במיוחד בכפות ידיים, רגליים או כל חלק אחר בגוף.
• סחרחורת: תחושת סחרחורת וחוסר יציבות.
• רעידות: רעידות בלתי נשלטות בגוף, במיוחד בידיים.
• שרירים תפוסים או תחושת מתח בשרירים: במיוחד באזור הצוואר, הגב והכתפיים.
• בחילות או כאבי בטן: תחושת אי נוחות בבטן, גזים, שינוי ביציאות, בחילות, ולעיתים גם שלשולים.
• שינויים בקצב הלב: תחושות של דפיקות לב חזקות או דפיקות לב לא סדירות.
• תחושת חום או קור: הפרעות באיזון בקרת חום הגוף השכיחות במצבי חרדה.

2. סימפטומים רגשיים ומחשבתיים:

• תחושת פחד או אובדן שליטה: פחד ממצבים או אירועים שאינם מצדיקים חרדה. תחושת חוסר אונים או חשש ממצבים שעלולים להיות מסוכנים, גם אם אין סיכון ממשי.
• דאגות בריאותיות: לעיתים קרובות הסובלים מחרדה מוטרדים ממצבם הרפואי, לעיתים ללא קשר לממצאים עצמם. מטופלים אלו מבקרים אצל מומחים שונים לבירור תופעות המטרידות אותם.
• דאגה מוגזמת: מחשבות דאגה בלתי פוסקות לגבי מצבים יומיומיים, כמו עבודה, מצב בני משפחה, מצב כלכלי או קשרים חברתיים, גם כאשר אין סיבה ממשית לדאגה.
• פחד מקטסטרופות: תחושה של איום מיידי או פחד שיקרה משהו רע מאוד, כמו פחד שמישהו יפגע או יקרה אסון בלתי נמנע.
• פחד ממקומות או סיטואציות מסוימות: הסובלים מחרדה נמנעים מסיטואציות רבות המחמירות תסמינים של חרדה. אנשים עם התקפי חרדה יכולים להימנע מלנהוג או להימצא במקום הומה אדם. הסובלים מחרדה חברתית עלולים להימנע מסיטואציות חברתיות.
• חוסר ריכוז: קושי להתרכז או לחשוב באופן ברור, במיוחד בזמן חרדה.
• תחושת ניתוק (דפרסונליזציה ודריאליזציה): הרגשה שאתה מנותק מהמציאות או שאתה לא יכול להיות קשוב או נוכח, או שתחושת הגוף משתנה לאדם והוא מרגיש זר לעצמו.

3. סימפטומים התנהגותיים:

• הימנעות ממצבים או מקומות מעוררי חרדה: אנשים עם הפרעות חרדה יכולים להימנע ממקומות, מפעילויות או מאנשים שגורמים להם תחושת חרדה.
• חיפוש אחר ביטחון: תחושת צורך לקבל אישור מאחרים או להימנע מלהיות במצב שבו מרגישים לא בטוחים.

מה הם הגורמים לחרדה?

• גורמים פסיכולוגיים
  הפסיכולוגיה הקלאסית, ובעיקר הגישה הפסיכודינמית (בהובלת פרויד), רואה את החרדה כסימן לתהליך פנימי של קונפליקטים לא פתורים, במיוחד מהעבר הקשור לילדות. על פי הגישה הזו, הילד חווה קונפליקטים רגשיים, לעיתים טראומטיים, שנדחקו מהתודעה (לצורך שמירה על ההגנה הנפשית) לתוך הלא-מודע. כאשר האדם מבוגר יותר ונפגש עם מצבי מתח מורכבים עבורו, האנרגיה הפנימית שנדחקה עולה לפני השטח בצורה של חרדה. לדוגמה, אדם שעבר חוויות טראומטיות כמו הזנחה או התעללות בילדות, עשוי לפתח חרדה כלפי דמויות סמכותיות או מצבים המעוררים אצלו את הזיכרונות הקשים. אדם אחר יכול להגיב בחרדה מול קשיי פרנסה או בריאות שלו או של בני משפחתו. במקרים אלו, החרדה אינה תמיד נובעת מהמצב הנוכחי, אלא ממפגש של קושי נוכחי עם תכנים רגשיים לא פתורים של הילדות.
• גורמים התנהגותיים
  הגישות ההתנהגותיות מסבירות את החרדה כהתמודדות עם טראומות רגשיות או גירויים שהיו כרוכים בכאב או פחד. מנגנון הלמידה הקלאסי מראה כי כשאדם עובר חוויות טראומטיות כמו תאונות, מחלות קשות, או חוויות המאיימות על החיים, התגובה הרגשית של החרדה נשארת בזיכרון. בעתיד, כאשר ייחשף אדם לגירויים דומים או לסיטואציות הקשורות לאותם רגעים טראומטיים, הוא יגיב בחוזקה ובחרדה. לדוגמה, אדם שעבר תאונת דרכים קשה יכול לפתח פחד מנסיעה ברכב. בהפרעות פוביה (כמו פוביות ספציפיות או אגורפוביה), תגובה החרדה מתעוררת כתגובה לסיטואציות, חפצים או מקומות שבעבר היו קשורים לטראומות רגשיות.
• מנגנונים ביולוגיים-גנטיים
  העדויות הגנטיות מצביעות על קשר ישיר בין תורשה לפיתוח הפרעות חרדה. מחקרים שהתבצעו על תאומים או משפחות עם היסטוריה של חרדה מעידים על אלמנט גנטי משמעותי שמגביר את הסיכון לפתח חרדה. עם זאת, הגנטיקה לא תלויה בגנים בודדים אלא כנראה במשפחות של גנים, וזו תורשה פולי-גנטית. בנוסף לגורמים גנטיים, ישנם מנגנונים ביולוגיים במוח אשר יכולים להסביר את התפתחות החרדה. שינוי ברמות מוליכים עצביים כמו סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין (המסייעים בתקשורת בין תאי המוח) נמצא קשור לחרדה.
  במקרים של הפרעות חרדה, ישנה גם בעיה בתיאום ובשיתוף פעולה בין אזורים שונים במוח. המערכת המוחית מורכבת ממספר אזורים תפקודיים, שכל אחד מהם אחראי לפונקציות כמו רגשות, זיכרון ושליטה מוטורית. אחת התפיסות המרכזיות בתחום היא שמצבי חרדה מתפתחים כאשר יש חוסר איזון בין התגובה של האמיגדלה (אזור של המוח האמון בזיהוי סכנות) והמוח הקדמי הפרפרונטלית האמורה לאזן את התגובות של האמיגדלה. חוסר האיזון בין האמיגדלה לאזור הקדם-מצחי עלול להוביל לתגובה חרדתית מוגזמת ותחושת חוסר שליטה.

סוגי הפרעות חרדה

חרדה כוללת מגוון של מצבים נפשיים המאופיינים במתח, פחד ודאגה ומופיעים באופן מוגזם או לא פרופורציונלי, לעיתים אף ללא איום ממשי. ההפרעות השונות משתנות בהיבטים של חומרה, סוג הפוביה או התקף החרדה, ולכל אחת תסמינים ייחודיים. הנה הסקירה על ההפרעות החרדה המרכזיות ושכיחותן:

1. הפרעת חרדה מוכללת (GAD – Generalized Anxiety Disorder)
   זוהי הפרעה המאופיינת במתח ודאגה כרוניים המתפשטים כמעט לכל תחום בחיים, כמו עבודה, משפחה, בריאות ועוד. אנשים הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת דואגים באופן מוגזם על כל דבר, לעיתים גם כאשר אין סיבה ממשית לדאגה. השכיחות שלה בעולם עומדת על כ-3-5% מהאוכלוסייה, והיא נפוצה יותר בקרב נשים.
2. הפרעת פאניקה (Panic Disorder)
   הפרעה זו כוללת התקפי חרדה פתאומיים ובלתי צפויים, אשר מגיעים לשיאם בתוך דקות ספורות. הסובלים מההפרעה עלולים להרגיש תחושת פחד קיצוני, דפיקות לב מואצות, קושי בנשימה, סחרחורת ולעיתים אף תחושת פחד מוות. התקפי חרדה יכולים להתרחש בכל מקום ובכל זמן, מה שמוביל למחשבות על הימנעות ממקומות או מצבים שבהם התרחשו ההתקפים. השכיחות של הפרעה זו היא כ-2-3% מהאוכלוסייה.
3. אגורפוביה (Agoraphobia) 
   אגורפוביה ביוונית מתייחסת באופן מילולי לפחד להימצא בכיכר (אגורה: כיכר, פוביה: פחד). באופן טיפוסי אגורפוביה מתפתחת בסמוך להופעת התקפי חרדה. יש מצבים של אגורפוביה המתפתחים ללא התקפי חרדה. בשפה מקצועית אגורפוביה מתייחסת למספר מצבים:
   – הימנעות ממקומות הומי אדם, כמו סופרמרקט, מכולת, בתי קולנוע ועוד
   – הימנעות מנהיגה או מכבישים מהירים
   – הימנעות מנסיעה בתחבורה ציבורית
   – יציאה מהבית רק בליווי מי שנוסך תחושת ביטחון
   – במצבים קיצוניים, הימנעות מלצאת מהבית בכלל
4. פוביות (Phobias)
   פוביה היא פחד מוגזם ולא רציונלי ממצב, אובייקט או סיטואציה מסוימת. הפוביות השכיחות ביותר כוללות פחד ממקומות סגורים (קלסטרופוביה), פחד גבהים, פחד ממעליות ופחד ממזיקים. השכיחות של פוביה ספציפית כלשהי נעה בין 7-10% האוכלוסייה והן נפוצות יותר בקרב נשים.
5. הפרעת חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder – SAD)
   זוהי הפרעה שבה האדם חושש באופן קיצוני מביקורת או שיפוט מצד אחרים, במיוחד במצבים חברתיים. הסובלים מההפרעה נמנעים ממפגשים חברתיים או חווים תחושת חרדה עצומה כאשר הם נמצאים במרכז תשומת הלב. הפרעת חרדה חברתית פוגעת בתפקוד החברתי, המקצועי והאישי של הסובלים ממנה. שכיחותה עומדת על כ-7% מהאוכלוסייה.

דוגמאות קליניות לכל אחת מהפרעות החרדה השכיחות:

1. הפרעת חרדה מוכללת (GAD – Generalized Anxiety Disorder)

לורה, אישה בת 40, סובלת מהפרעת חרדה מוכללת. היא דואגת באופן מוגזם כמעט על כל דבר בחיים שלה – לעיתים תוקפת אותה חרדה בעבודה, לפעמים היא מודאגת מהבריאות של ילדיה, או מהמצב הכלכלי שלה, למרות שאין איום מיידי. לעיתים יש לה קשיים להירדם, תחושת מתח בשרירים, עייפות, ותחושת דאגה מתמשכת, גם כאשר אין סיבה ממשית לדאגה.

2. הפרעת פאניקה (Panic Disorder)

ראובן, גבר בן 35, סובל מהפרעת פאניקה. הוא חווה התקפי חרדה חדים שיכולים להתרחש בכל זמן, אפילו כאשר הוא בבית או בסיטואציות שגרתיות. במהלך ההתקף ראובן מרגיש תחושות חזקות של פחד, דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, סחרחורת, ותחושת חנק. התקפים אלו גורמים לו להימנעויות כמו הימנעות מנסיעות בתחבורה ציבורית ומצבים שבהם הוא עלול לחוות התקף נוסף, כמו מקום סגור או הגעה למקומות עם הרבה אנשים.

3. אגורפוביה (Agoraphobia)

דנה הינה נערה בת 17 תלמידה בכיתה יא. היא החלה להתלונן על התקפי חרדה שהחלו בזמן בחינות הבגרות. בהמשך החלה לסבול מהתקפי חרדה במקומות שונים בעיר. בהדרגה הופיעו הימנעויות שהלכו והתפתחו עד כדי קושי להגיע לבית הספר או לצאת עם בני גילה. המצב הגיע לכדי הסתגרות בבית.

4. פוביות (Phobias)

מאיה, אישה בת 40, עורכת דין במקצועה, סובלת מפוביה ממעליות (קלסטרופוביה). מצבה היה יחסית מאוזן והיא הסתדרה כל עוד המשרד בו היא עבדה היה בקומה 3 בבניין משרדים. כאשר החברה המעסיקה אותה עברה למשרדים חדשים בקומה 20, מאיה נכנסה למשבר. היא לא יכלה לעלות במדרגות וגם נסיעה במעלית גרמה לה לחרדה רבה. היא נמנעה מלהשתמש במעליות. היא הרגישה תחושת פחד קיצוני בהיכנסה למעלית.

5. הפרעת חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder – SAD)

שאול, גבר בן 28, סובל מהפרעת חרדה חברתית. הוא מפחד ממצבים בהם הוא עלול להיות במרכז תשומת הלב כמו אירועים חברתיים, פגישות בעבודה, יציאה לדייטים או לחוגים. שאול מרגיש תחושת חרדה עזה לפני כל פגישה עם אנשים, חווה דפיקות לב מואצות, הזעה יתרה, ותסמינים פיזיים נוספים. הוא נמנע ממפגשים חברתיים ואף מאירועים משפחתיים.

שיטות טיפול בחרדה

הטיפול בחרדה תלוי בסוג ההפרעה, בחומרת הסימפטומים ובצרכים האישיים של המטופל. עם זאת, ישנן מספר גישות טיפוליות עיקריות יעילות בהפחתת חרדה ושיפור איכות החיים של הסובלים. השיטות המרכזיות לטיפול בהפרעות חרדה הינן:

1. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT – Cognitive Behavioral Therapy)

מדובר בטיפול פסיכולוגי מבוסס מחקר שנחשב לשיטה היעילה ביותר לטיפול בהפרעות חרדה. מטרת הטיפול היא לזהות ולשנות דפוסים מחשבתיים והתנהגותיים שליליים הנמצאים בבסיס תחושת החרדה. בטיפול, המטופל לומד לזהות מחשבות המובילות לפחדים. דרך דיון הגיוני עם עצמו הוא משיג פרופורציונליות ואיזון ומונע תגובות מופרזות. הטיפול כולל גם חשיפה הדרגתית למצב או האובייקט שמעורר פחד, במטרה להפחית את החרדה עם הזמן.

2. טיפול תרופתי

קיימת קשת רחבה של תרופות שיכולות לסייע בהפחתת חרדה. התרופות האופייניות ביותר הן:

• תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת חוסמי הקליטה החוזרת של סרוטונין (SSRI) וחוסמי הקליטה החוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI): תרופות אלו הן תכשירים נוגדי דיכאון המסייעים גם בהפחתת חרדה. הן מאזנות רמות של מוליכים עצביים במוח במיוחד סרוטונין ונוראפינפרין. איזון זה מפחית את תחושת החרדה. דוגמאות לתרופות מקבוצות אלו הן: פלואוקסטין (PRIZMA), אסציטאלופרם (CIPRALEX), וונלפקסין (VIEPAX) (להסברים מפורטים ראה כתבות באתר על תרופות ספציפיות).

• בנזודיאזפינים: תרופות אלו כמו דיאזפאם (ASSIVAL). לוריוון (LORIVAN) ואלפרזולם (XANAGIS) יכולות להקל על חרדה לטווח הקצר, אך יש להן פוטנציאל התמכרות ולכן לא מומלץ להשתמש בהן באופן קבוע אלא במקרים בהם יש צורך רפואי.

• תרופות נוגדות חרדה: תרופות כמו חוסמי בטא עשויות לעזור בהפחתת הסימפטומים הפיזיולוגיים של החרדה, כמו דפיקות לב מואצות.

3. טכניקות הרפיה ומיינדפולנס

טכניקות הרפיה כמו מדיטציה, נשימות עמוקות, יוגה ודמיון מודרך יכולות לעזור להפחית את תחושת החרדה. מיינדפולנס (מודעות מיינדפול) היא גישה שמלמדת את האדם להתמקד בהווה, תוך קבלה של מחשבות ורגשות קיימים בצורה לא שיפוטית. באמצעות טכניקות אלו, האדם לומד לשלוט בתגובותיו הרגשיות ולצמצם את הדאגות.

4. חשיפה טיפולית (Exposure Therapy)

שיטה זו היא חלק מהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי והיא מתמקדת בחשיפה הדרגתית ומבוקרת לגורמים שמעוררים פחד וחרדה. המטרה היא להתרגל בהדרגה למצב או לאובייקט שגורם לחרדה וללמוד להתמודד עם תחושות החרדה מבלי להימנע מהן. לדוגמה, אדם עם פחד ממעליות יתחיל בשלב הראשון בהימצאות ליד מעלית, ולאחר מכן בהדרגה יתנסה בעלייה קומה אחר קומה עד להפחתת החרדה.

5. טיפול פסיכודינמי

טיפול זה מתמקד בהבנת שורש הבעיה, כמו טראומות עבר או דפוסים רגשיים לא מודעים, שמובילים להתפתחות חרדה. בטיפול, המטופל לומד להבין את הגורמים העמוקים לחרדה ולפרוק את הקונפליקטים הפנימיים שגורמים לתסמינים.

6. תמיכה חברתית ותמיכה משפחתית

תמיכה ממשפחה וחברים קרובים יכולה להקל מאוד על התמודדות עם חרדה. אנשים עם חרדה מרגישים לעתים לבד ולתמיכה מחברים קרובים יש תפקיד חשוב בהפחתת תחושת הבידוד והפחד. קבוצות תמיכה נחשבות יעילות בהתמודדות עם תופעות של חרדה.

7. שינוי אורח חיים

• פעילות גופנית: ידוע שפעילות גופנית סדירה יכולה להפחית את רמות הדיכאון והחרדה. מומלץ לפתח הרגלי פעילות גופנית כחלק משינוי אורח חיים.
• תזונה מאוזנת ושינה טובה: ידוע שהפרעות שינה ותזונה לקויה יכולים להשפיע ולהחמיר חרדה. בשנים האחרונות נחקר הקשר בין חיידקי המעיים (מיקרוביום) לשינויים במצב הרוח.
• הפחתת שתיית קפאין: לסובלים מחרדה ישנה רגישות גדולה להשפעה הממריצה של הקפאין. קפאין נמצא בקפה ותה שאנו שותים וגם בשתייה מתוקה או משקאות אנרגיה. הפסקה של שתיית קפאין יכולה לשפר תופעות של חרדה.

סיכום

חרדה מהווה את הקבוצה השכיחה ביותר של הפרעות נפשיות והשפעתן ניכרת במגוון תחומים של החיים האישיים, החברתיים והמקצועיים של הסובלים מהן.
בעוד שגורמים פסיכולוגיים, ביולוגיים והתנהגותיים מהווים את הבסיס להתפתחותן, ניתן להתמודד עם ההפרעות באמצעות מגוון גישות טיפוליות הכוללות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול תרופתי, טכניקות הרפיה, וטיפול פסיכודינמי. ככל שהמודעות להפרעות אלה גוברת, ניתן לשפר את איכות החיים של הסובלים מהן ולעזור להם להתמודד עם האתגרים שהן מציבות, תוך שמירה על בריאות נפשית ופיזית טובה יותר.