טיפול בחרדה
כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס
החיים המודרניים, במיוחד במדינת ישראל, מזמנים לנו שלל סיטואציות של מתח נפשי גבוה. יש לנו מנגנונים פסיכולוגיים שמכינים אותנו להתמודדות מיטבית עם אירועים מסוכנים או מלחיצים כמו ערנות, הערכת סיכון, מילוט, התגוננות ודריכות, יחד עם מנגנונים פיזיולוגיים כמו עלייה במתח השרירים והפרשה של הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין. תגובה נפשית ופיזיולוגית לגירוי מלחיץ היא נורמטיבית והכרחית לנו לתפקוד בעולם. עם זאת, אצל אנשים מסוימים תחת נסיבות כאלה ואחרות, אותן תגובות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות שמיועדות להתמודדות עם מצב מסכן, יכולות להיות מופעלות גם כשהאדם לא באמת נמצא במצב כזה, או בצורה לא פרופורציונלית למאורע. כאן אנחנו נכנסים למרחב של חרדה.
הפרעה זו היא בין השכיחות ביותר בעולם ההפרעות הפסיכיאטריות וקיימת אצל כ 10% מהאוכלוסייה. היא נפוצה בכל הגילאים ואצל נשים שכיחות ההפרעה גבוהה פי שניים מגברים. זוהי מחלה יחסית כרונית, והאדם יחווה תקופות של הקלה וגם תקופות החמרה לאורך החיים.
שיטות טיפול בחרדה
הפרעות החרדה שכיחות באוכלוסייה. רבים מהסובלים מחרדה לא פונים לטיפול, לא לטיפול פסיכולוגי וגם לא לטיפול תרופתי וסובלים מתופעות החרדה. הטיפול הספציפי שמטופל יקבל ישתנה בהתאם לסוג הפרעת החרדה ועד כמה היא מפריעה לו לתפקד וליהנות מהחיים. כאשר תופעות של דיכאון מתלוות להפרעת החרדה, המטופל לרוב יפנה מהר יותר לטיפול.
כמו ברוב הפרעות הפסיכיאטריות הטיפולים המומלצים לתסמונות כוללים שילוב של טיפול פסיכולוגי רגשי וטיפול תרופתי.
הטווח של הטיפולים הפסיכולוגיים היעילים בהפרעות חרדה הוא רחב וכולל טיפולים בסגנון טיפול קוגניטיבי התנהגותי-CBT, טיפולי הרפיה ודימיון מודרך, מיינדפולנס, וגם טיפולים מהסוג הפסיכודינמי הפרוידיאני. טיפולים נוספים כמו ביופידבק ונוירופידבק נמצאו יעילים בטיפול של הפרעות חרדה.
בשנים האחרונות מתפתחות טכניקות של טיפול דרך האינטרנט גם בסגנון טיפול קוגניטיבי התנהגותי וכן טיפול רגשי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי דרך האינטרנט-טיפול און ליין-נמצא במחקרים רבים יעיל, נגיש, וזול יותר. לאחרונה הצטרפו טיפולים דרך מציאות מדומה כטיפול למספר הפרעות חרדה. טרם פורסמו הוכחות מספיקות על יעילות הטיפול במציאות מדומה, עם זאת, כל הסימנים מראים ששיטה טיפולית זאת תוסיף כלי חשוב להתמודדות עם הפרעות חרדה.
לחץ למידע נוסף על טיפול בהתקפי חרדה
מה הם הסימפטומים של הפרעת חרדה?
- התגובות הנפשיות והגופניות של החרדה מופיעות ללא גורם חיצוני רלוונטי, או שהגורם הוא יחסית מינורי
- הסימפטומים של החרדה הם חריגים בעצמתם או במשך הזמן שמתקיימים
חשוב לציין שאנשים רבים ירגישו חרדה או פחד מדי פעם או בתגובה למצבים מסוימים. במצב של הפרעת חרדה, האדם ירגיש חרדה באופן יחסית קבוע ויש לה השפעה שלילית מאוד על איכות החיים שלו.
לחרדה יש שלל סימפטומים וביטויים שונים ומתבטאת מעט שונה על סוגיה השונים, אך רבים מהסימפטומים משותפים ואפשר לחלק אותם לכמה קבוצות עיקריות:
סימפטומים פיזיולוגיים: הם הבולטים במיוחד במהלך התקף חרדה.
- דפיקות לב חזקות או מואצות, תעוקה בלב
- תחושת מחנק, חוסר אוויר
- כאבים בחזה
- קשיי שינה
- סחרחורת או תחושה של קרבה לעילפון
- יובש בפה
- קשיים בבליעה
- מתיחות בשרירים
- בחילות
- הזעה בגפיים
- זרמים בגפיים
- תגובתיות של מערכת העיכול (גזים, שלשול)
- מתן שתן בתדירות גבוהה
סימפטומים רגשיים: מעבר לתחושות הפיזיות המלוות לחרדה, ישנו גם אספקט רגשי מאוד בולט. האדם יכול להרגיש חלק מהתחושות הבאות:
- פחד
- מתח
- אי נוחות
- רצון לברוח
- חוסר אונים
- סימפטומים קוגניטיביים: לחרדה ישנה השפעה על האופן שבו האדם חושב. הוא יכול לחוות את הדברים הבאים:
- פחד למות, לקבל התקף לב או שבץ מוחי, פחד מלהשתגע
- דאגנות יתר
- פחד מאובדן שליטה
- תחושת תלות באחרים
- חוסר יכולת להרגיע את המחשבות
- סימפטומים התנהגותיים: התנהגויות שהאדם ירצה לבצע בעקבות החרדה שמרגיש, כמו:
- בריחה או הימנעות מהמקום/סיטואציה שמעוררים את החרדה
- חיפוש אחר עזרה רפואית דחופה
- בקשה לליווי ע״י בן אדם נוסף
מהן הסיבות לחרדה?
למרות שישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה, חלק גדול מהסימפטומים משותפים לאבחנות השונות. לכן, אפשר להניח שהגורמים היושבים בבסיס ההפרעה משותפים בחלקם, גם אם מדובר בסוגי חרדה שונים.
גורמים פסיכולוגיים
הפסיכיאטריה הקלסית הפרוידיאנית (הפסיכודינמית) רואה את החרדה כסימן לקונפליקטים לא פתורים שנוצרו בילדות של המטופל. כחלק מההתמודדות הפסיכולוגית עם הקונפליקט, המטופל הדחיק את הקונפליקטים לתת מודע שלו. בגילאים מאוחרים יותר האנרגיה השלילית של הקונפליקטים הלא פתורים מופיעה כהפרעת חרדה. לדוגמא, אדם שסבל מטראומות ילדות יגיב בחרדה בחיים הבוגרים (כמו הפרעת חרדה מוכללת) כאשר הוא ניצב מול מצבים שמזכירים לו את טראומות הילדות (למשל קשיים עם דמויות סמכותיות, מצבי ניצול, התעללות חוזרת ועוד).
גורמים התנהגותיים
תיאוריות הלמידה קושרות בין אירועי חיים טראומטיים שמעוררים תגובות חרדה עוצמתיות, אירועים כמו תאונות, מחלות, מצבים שמסכנים חיים, ועוד, והתפתחות הפרעות חרדה. הזיכרון של הטראומה ושל התגובה הרגשית שהתלווה לו, מתעוררים כאשר האדם חווה שוב אירועים דומים לאלו של הטראומה. מנגנונים אלו פעילים במיוחד במצבים של פוביות ספציפיות ואגורפוביה (פחד מדברים ספציפיים כמו נחשים, טיולים בטבע, פחד קהל, מקומות סגורים).
מנגנונים ביולוגיים-גנטיים
מחקרים על תאומים ומשפחות של סובלים מהפרעות חרדה מוכיחות שיש אלמנט גנטי ברור בהפרעות חרדה. הגורם הגנטי לא ממוקד לגן ספציפי אלא קרוב לוודאי למשפחות של גנים, דבר שנקרא תורשה פולי-גנטית.
מנגנונים ביולוגים שפעילים בהפרעות חרדה כוללים
- שינויים בריכוז של חומרים בשם נוירוטרנסמיטרים שאחראיים על התפקוד של התאים במוח. הנוירוטרנסמיטרים המוכרים יותר הם סרוטונין, דופמין, ונוראםינפרין.
- הפרעות בדרך שאזורים שונים במוח מתקשרים אחד לשני. אפשר לחשוב על המוח כמערכת מורכבת של אזורים עם תפקוד שונה (כמו אזורי זיכרון, אזורי רגש, אזורי שליטה מוטורית, ועוד). התפקוד התקין דורש שהאזורים השונים “ישתפו פעולה” ויגיבו בצורה מתאמת. למשל כאשר יש אירוע שגורם לחרדה אזור בבשם אמיגדלה מופעל כמעט מידית. כדי למתן את התגובה של האמיגדלה ולא ליצור חרדה מוגזמת, העונה הקדמית של המוח חייבת להיכנס לפעולה ולמתן את תגובת האמיגדלה. בהפרעות חרדה הפעולה של האמיגלדה מוגזמת והתגובה של העונה הקידמית חלשה מידי. הדבר גורם לחוסר איזון בין האזורים. חוסר תיאום בין האזורים השונים נמצא בבסיס של הפרעות החרדה.
סוגי הפרעות חרדה
יש מספר אבחנות אפשריות למצבי חרדה אצל מבוגרים:
הפרעת פאניקה – המאפיין המרכזי של הפרעת פאניקה הינו ההופעה הפתאומית של סימפטומים חדים של חרדה-התקף פאניקה המוכר גם כהתקף חרדה- מלווה סימפטומים פיזיים של דפיקות לב, קשיי נשימה, תחושות חום וקור, סחרחורת, וכאבים בחזה. האדם חושב שהוא עובר אירוע לבבי או מוחי וחש פחד שהוא עומד למות או להשתגע. התקפי הפאניקה גורמים לרמה גבוהה של סבל נפשי וגם קושי תפקודי.
אגורפוביה – מאופיינת על ידי הימנעות מלהימצא במקומות פתוחים או הומי אדם. האדם נמנע מלהיות או להגיע לסופר, בתי קולנוע, קניונים, חתונות, הרצאות, ועוד. האגורופוביה לרוב מופיעה בעקבות התקפי פאניקה שנחוו במצבים כאלה.
הפרעת חרדה מוכללת – האדם מוטרד רוב שעות היום ממחשבות שליליות הקשורות לחיים שלו, למעמדו, למשפחתו, למצבו הכלכלי, ועוד. הוא חש דאגה בצורה מוכללת וחש תסמינים של חרדה בצורה לא התקפית ברוב שעות היום.
הפרעת חרדה חברתית – חרדה שמופיעה באירועים חברתיים בהם האדם הוא מרכז תשומת הלב. הוא יחוש שמבקרים אותו או שהוא מביך את עצמו. החרדה החברתית יכולה להיות קלה, כמו חוויה של מתח מהיכרויות או בזמן מתן הרצאה, עד למצב חמור של הימנעות וצמצום משמעותי של חשיפות לסיטואציות חברתיות כאלה שמעוררות את החרדה.
פוביות ספציפיות – האדם נמנע מלהימצא בסיטואציות או גורמים ספציפיים שמייצרים אצלו חרדה. לדוגמה, פוביה מטיסות, ממעליות, מנחשים או מעכבישים.
כותב המאמר: