טיפול בגריה מגנטית טי אם אס

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

טיפול בגריה מגנטית-TMS- ומניעה של גלים חוזרים של דיכאון

מאת פרופ’ לאון גרינהאוס מנהל של מיינד קליניק-המרכז לטיפולים מתקדמים בתל אביב

החל משנת 2008 מספר מדינות בעולם אישרו את הטיפול בגרייה מגנטית כטיפול לדיכאון קליני. ישראל הקדימה את ארה”ב וכבר בשנת 2004 קיבל פרופ’ גרינהאוס ממשרד הבריאות, אישור להשתמש במכשיר של חברת Neotonus לטיפול בדיכאון עמיד. בנוסף, אושרו מערכות טיפוליות נוספות מהחברות Brainsway. ו Magstim- לשימוש בישראל.

הטיפול בגרייה מגנטית למצבים של דיכאון עמיד נחשב לטיפול יעיל ועם מעט תופעות לוואי. דיכאון עמיד מוגדר כמצב של דיכאון קליני שלא הגיב מספיק לשתי תרופות נוגדות דיכאון .כ 50% מהחולים עם דיכאון שלא הגיב לטיפולים תרופתיים קודמים משתפרים באופן משמעותי עם הטיפול בגרייה מגנטית. אומנם 50% לא מצטייר כאחוזים ניכרים של תגובה, אבל אחוזים אלו הם כפולים מאלו שמשיגים רק עם טיפול תרופתי נוסף. המאמר שאני סוקר כאן מראה שאחוזים אלו משתפרים עוד יותר כאשר משלבים גרייה מגנטית עם טיפול תרופתי.

לכן, מאוד רצוי לשקול שימוש בגרייה מגנטית במצבים של דיכאון עמיד לטיפול תרופתי. צריך לומר שעדיין הטיפול היעיל ביותר לדיכאון עמיד הינו הטיפול בחשמל-ECT, אבל טיפול זה כרוך בהרדמה מלאה ובישראל טיפול זה מתבצע כמעט באופן בלעדי במסגרת של אשפוז פסיכיאטרי. הטיפול בחשמל מתבסס על גרימת פרכוס במוח, לכן הצורך הוא בהרדמה והרפיית שרירים. אם הטיפול בחשמל יכול להוביל להפרעות בזיכרון, אזי הטיפול בגרייה מגנטית לעומתו נעשה ללא הרדמה, לא דורש אשפוז, ולא מלווה בהשפעות שליליות על הזיכרון.לאחרונה פורסמו 2 מאמרים שמוסיפים נתונים חשובים וחיוביים להבנה של היעילות של הטיפול בגרייה מגנטית, ולמהלך הקליני שלאחר הטיפול. המאמרים מתייחסים לשאלות: האם רצוי לטפל בגרייה מגנטית בשילוב עם טיפול נוגד דיכאון ?, ו כמה זמן נמשכת התגובה הטיפולית החיובית לגרייה המגנטית?.

ממצאים חשובים של מאמרים אלו.

המאמר הראשון פורסם בעיתון המדעי היוקרתי “BMC Psychiatry ” ע”י Liu  ושותפיו. המחברים ביצעו מטא אנליזה של מחקרים (ניתוח משותף של הנתונים של מספר רב של מחקרים בנושא) בהם טופלו חולים שסובלים מדיכאון בתוספת של גרייה מגנטית. המחברים צירפו לנתונים רק מחקרים שבוצעו בצורה שנקראת “כפול סמויות”. בשיטה זו לא המטופל ולא המטפל יודעים האם הטיפול שניתן הוא אמיתי או מדומה. זו שיטה מקובלת מאוד במדע.

דרך מחקר כפול סמויות ניתן להבדיל בין ההשפעות הישירות של הטיפול לבין השפעות אחרות שלא קשורות לגרייה המגנטית עצמה (לדוגמה, המטפל הוא רופא מפורסם, השפעת הביקורים התכופים במרפאה, האדם מרגיש מאוד נינוח עם הצוות המטפל, ועוד). Liu  ושותפיו צירפו מחקרים בהם הגרייה המגנטית ניתנה כתוספת לטיפול התרופתי הנוגד דיכאון. המטא אנליזה הזאת חשובה מאחר והיא בדקה את היעילות של הגרייה המגנטית בעבודה הרגילה של הקליניקה הפסיכיאטרית, ולא בתנאי מחקר מבודדים. בדיקה זו מאפשרת לפסיכיאטר ולחולה לדעת עד כמה הטיפול הזה יכול לעזור לחולה הממוצע. התקבלו למחקר 279 חולים, 171 מהם קיבלו גרייה מגנטית ו-108 מהם קבלו טיפול דמה.

התוצאות של המחקר הראו שבקרב החולים שקיבלו טיפול בגרייה מגנטית 46.6% הגיבו לטיפול. לעומת זאת רק 22.1% מהחולים שקיבלו טיפול דמה הגיבו לטיפול. תוצאות אלו מראות באופן ברור שתוספת של גרייה מגנטית שיפרה את מהלך המחלה. כל המדדים של דיכאון ירדו  באופן משמעותי בקרב החולים שקיבלו את הטיפול בגרייה מגנטית.

במאמר השני שפורסם במהלך 2014, אף הוא בעיתון יוקרתי, Journal of Clinical Psychiatry, עקבו דונר (Dunner) ושותפיו על 257 חולים עם דיכאון עמיד שטופלו בגרייה מגנטית במרכזים אוניברסיטאיים שבארצות הברית. החוקרים ניסו לדמות במחקר, עד כמה שניתן,  את התנאים של הטיפול כפי שהוא מתבצע במרפאה פסיכיאטרית רגילה. לכן החולים טופלו ישירות בגרייה מגנטית.  לאחר הסדרה הראשונה (בן 4-6 שבועות של טיפולים) של הטיפול, החולים נשארו במעקב המרפאה בה הם טופלו, למשך שנה נוספת.

התוצאות של המחקר הזה מרשימות. החוקרים דיווחו ש63% מהחולים הגיבו (תגובה קלינית הוגדרה כירידה של 50% או יותר במדדי הדיכאון) לטיפול הראשוני עם גרייה מגנטית. כעבור שנה של מעקב אותו מספר של חולים המשיך להיות במצב של העדר סימפטומים של דיכאון. יש לציין שבתקופת המעקב החולים קבלו טיפול תרופתי נגד דיכאון .

בנוסף לטיפול התרופתי חלק מהחולים נזקקו במשך שנת המעקב , ובכדי לשמור על ההישגים של הטיפול,  לטיפולים נוספים של גרייה מגנטית .  טיפולים אלו נוספו , כאשר הסימפטומים של הדיכאון החלו לבצבץ והרופא העריך שיש מקום למספר טיפולי חיזוק. החוקרים ציינו שהמחקר מראה שההשפעה החיובית של הגרייה המגנטית יכולה להיות מתמשכת ואפילו כשנה לאחר הטיפול הראשוני – תוצאותיו הטובים יימשכו.  המחברים מציינים שחולים שלא הגיבו לסדרה הראשונית של הגרייה המגנטית השתפרו מעט במהלך המעקב. יתכן וחולים אלו מהווים קבוצה עמידה יותר לטיפול.

 

מהמחקרים שסקרתי ניתן ללמוד מספר דברים שחשובים לטיפול בחולים הסובלים  מדיכאון:

גרייה מגנטית הינו טיפול מודרני, נגיש ויעיל, שבדרך כלל לא מלווה תופעות לוואי משמעותיות

הטיפול המשולב של גרייה מגנטית ותרופות נוגדות דיכאון אפשרי ולא מלווה תופעות לוואי נוספות

שילוב של טיפול בגרייה מגנטית ותרופות נוגדות דיכאון מגדיל את הסיכוי להצלחה טיפולית.

לעיתים אחרי טיפול מוצלח בגרייה מגנטית יש צורך בטיפולים אחזקתיים המשמרים את  ההישגים של הטיפול הראשוני

אמנם במאמרים שציטטתי אין התייחסות לסוג המכשירים השונים לגרייה מגנטית שהיו לשימוש במחקרים, עדיין חשוב לציין שבעולם מאושרות מספר סוגים של מערכות לגרייה מגנטית למוח. טרם נעשה מחקר השוואתי בין המערכות השונות לכן לא ניתן לקבוע האם יש מערכת עדיפה. הבנה זו חשובה מאחר ויש חברות שמפרסמות שהמערכת שלהם “עולה על אחרות”. המערכת שהיתה בשימוש במחקר של דונר ושותפיו הינה המערכת של חברת Neuronetics והיא כנראה המערכת הפופולרית יותר בארב”ב. מערכת זו בשימוש במיימד קליניק-המרכז לטיפולים מתקדמים. 

לפרטים נוספים בנושא גרייה מגנטית:

טיפול בגרייה מגנטית לסובלים מדיכאון

גרייה מוחית לא פולשנית

גרייה מוחית לא פולשנית ב’

קרא עוד על הפרעה טורדנית כפייתית 

קראו עוד על טיפול בחרדה

קראו עוד על טיפול בגרייה מגנטית