חוסן נפשי: הדרך לבניית החוסן הנפשי

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

הביטוי “חוסן נפשי” מתייחס ליכולת לגייס כוח התמודדות מול מצוקה. בעתות משבר, בחלק מהמקרים, מצוקה נפשית עלולה להיווצר ללא כל סיבה שניתן לזהות. היא מופיעה פתאום (לכאורה) עם השפעה על הרגשות, המחשבות, תפיסת המציאות וכן על התפקוד. למצוקה הנפשית גם יכולת השפעה מזיקה על הבריאות הפיזית. לכן חשוב להבין איך להתמודד, איך לפתח ואיך לשמר את החוסן הנפשי.
במאמר זה אתייחס לנושא החוסן הנפשי ואסביר איך ניתן להתמודד עם מצוקות ומשברים שמערערים חוסן זה.

מהו חוסן נפשי?

חוסן נפשי מוגדר על ידי הארגון הפסיכולוגי בארצות הברית כתהליך של הסתגלות נפשית טובה מול האתגרים של החיים. אתגרים אלו יכולים להיות קשורים למצבים רבים כמו: טראומות, טרגדיות אישיות, קשיים משפחתיים ובמערכות יחסים, התעללות, מחלות, תאונות, קשיים בעבודה ועוד.

התהליך שונה בין אנשים והוא לא רק תכונה או נטייה אישיותית. חוסן מתבטא בהתנהגויות ופעולות, מחשבות ותפיסות שכל אדם יכול ללמוד ולפתח. מחקרים הראו שאפשר ללמוד ולפתח חוסן. בעולם דוגמאות רבות של התמודדות מול מצבים קטסטרופליים. לדוגמא, התגובה של תושבי ניו יורק לאסון מגדלי התאומים. במדינת ישראל ההתגייסות של העם אחרי האסון של ה- 7 לאוקטובר הינה דוגמא מצוינת של עוצמת החוסן הנפשי הקולקטיבי של המדינה. בתוך החוסן הקולקטיבי העוצמתי יהיו יחידים שיתמודדו טוב יותר ואחרים שיפתחו תגובות דחק לאירועים הללו.

איך מחזקים חוסן נפשי?

חיזוק החוסן הנפשי דורש רצון והתמדה. כפי שמצליחים לפתח את הכושר הגופני ואת חוזק השרירים אפשר לפתח חוסן נפשי דרך תרגול ואימון. חשוב להתמקד ולבסס הרגלים בריאים ולא למצוא פתחי מילוט כמו סמים או אלכוהול.

חיפוש הדרך לראייה ופיתוח מחשבות בריאות, מאפשרת לנו לעבד ולתרגם את אשר קורה לנו במציאות, אחרת. התבוננות על המצב מנקודות מבט שונות, מאפשרת קבלת החלטות מושכלות, טיפוח תחושת שליטה ומיומנות בהתמודדות עם הנסיבות המאתגרות. זהו תהליך קוגניטיבי שמסייע בפענוח המורכבות של כל סוגיה הגורמת למצוקה, כך שניתן לפתח ראייה מציאותית של אפשרויות הסתגלות והתמודדות, בעלות תוצאות עתידיות.

אפשר ללמוד על השלבים השונים של פיתוח חוסן פיזי ונפשי דרך דוגמא של אדם המחליט להתכונן לריצת מרתון. כדי להביא את עצמו לכשרות הפיזית והנפשית הנדרשת לריצת מרתון על האדם לפתח תוכנית סדורה של בניית כושר גופני וסיבולת (חוסן) נפשית. תוך 3-4 חודשים הוא מביא את עצמו לתחושת מוכנות. אומנם דוגמא זאת באה מעולם הספורט אבל היא מתמצתת את התהליך של פיתוח כושר גופני וחוסן נפשי. התוכנית של אותו אדם כוללת החלטה להתכונן לריצת מרטון, תכנון הפעולה לבדו או בעזרת מאמן, פעילות פיזית המגדילה את כושרו בהדרגה, אכילה מתאימה, שעות שינה מבוקרות והכנה נפשית למאמץ האדיר שריצת 42 קילומטר דורשת.

אנשים שהחוסן הנפשי שלהם מעורער, אוספים נתונים לרוב שליליים, ומתרגמים אותם לתובנות המקטינות את יכולת ההתמודדות. אפשר ללמוד ולעשות אחרת.

לפי מודל החוסן הרב-ממדי, יש מספר דרכים עיקריות להתמודדות במצבי דחק ולפיתוח חוסן נפשי. עם זיהוי אחד או יותר מהערוצים האלו כפרמטרים שנוגעים לחייכם, תוכלו לקבל כלים יעילים להתמודדות:

חיבוק מחשבות בריאות

חשוב לראות את הדברים בפרספקטיבה. יש קשר הדוק בין הדרך שהאדם חושב ולרגשות שהוא חש. אם מחשבות של כישלון, שליליות ופסימיות משתלטות על החשיבה, האדם יתקשה להתמודד עם המצוקה. לעומת זאת אם האדם מחפש דרכי התמודדות חיוביות והגיוניות ולא חושב שהאירוע נראה כמו “סוף העולם שלו”, מצבו הנפשי יישאר מאוזן יותר. למרות שקשיים יכולים להיות משמעותיים הדרך שאנו חושבים עליהם ומתייחסים אליהם, מאפשר לנו התמודדות טובה יותר.

לדוגמא אדם המתמודד עם קשיים כלכליים במשפחה. אם הוא אומר לעצמו (וגם למשפחה) שקיימת בעיה בניהול הכלכלי של המשפחה ויש לערוך תוכנית (בעצמו או בעזרת יועץ) הבראה כלכלית, הוא פועל בדרך של מחשבה בריאה ורואה דברים בפרספקטיבה הנכונה. אם הוא מחליט לקחת עוד הלוואה ולא משנה שום דבר בניהול הכלכלי (משתמשת בסכום ההלוואה לעוד נסיעה משפחתית) הוא לא פועל במחשבה בריאה. הימנעותו מהחלטה מטיבה לא פותרת את הסוגיה הכלכלית של המשפחה.

הכרה במציאויות החיים המשתנות. שינוי הינו חלק מן החיים וצריך לקבל שלפעמים מתרחשים דברים בלתי מתוכננים או בלתי נשלטים שהאדם לא יכול לשנותם. אם הוא מסתגל לרעיון של שינוי בלתי צפוי, הוא ימצא דרכים חדשות להתמודד עם המצב שהשתנה.

כתוצאה מאירועי 7-10-2023 נוצר מצב בו אנשים רבים פונו מבתיהם ונאלצו לשנות מקום מגורים, מקום עבודה, מסגרות לימוד של הילדים ואף מערכת יחסים עם הסביבה. אומנם מסגרות המדינה מנסות להגיש עזרה למפונים, עדיין נדרש מאמץ רב מהיחידים והמשפחות כדי להסתגל למצב החדש. ברור שחלק מהמפונים יפעילו מנגנוני התמודדות בריאים של “הכרה במציאות חיים משתנה” וישתלבו בדרך של השינוי, אבל חלק מהתושבים יישארו בהלם של השינוי ואי יציבות חייהם ויתקשו להסתגל.

שמירה על הסתכלות חיובית. למרות שקשה לשמור על פרספקטיבה חיובית כאשר עוברים אירועי חיים מורכבים, אפשר לחפש את ההזדמנות שנוצרה בעקבות הקושי. אפשר לכוון את ההתמודדות לפתרונות מתאימים יותר, בהם יש הכי הרבה סיכוי הצלחה והכי פחות נזק לאדם.

יציאה לפנסיה מהווה סיטואציה בה האדם צריך להתמודד עם מצב חדש בו הוא צריך להתמודד עם מחשבות כמו: כבר לא רוצים אותי, לא זוכרים אותי ותרומתי, נשכחתי , אני כבר לא חשוב וכו’, לבין מחשבות כמו: אני אוכל לטייל יותר, אשנה כיוון עבודה, אראה יותר את הילדים ואת הנכדים ועוד. בדרך הראשונה החוסן הנפשי מתערער, לעומת זאת, בדרך השנייה יש שמירה על הסכלות חיובית ויצירת הזדמנות וכן המשך התפתחות.

חיזוק תעצומות הנפש. בזמני מצוקה כדאי לזכור ולהיזכר במצבים בעבר בהם האדם התמודד בהצלחה והתגבר. ניסיון העבר יכול ללמד אותנו על יכולתינו ולסייע בהתמודדות העכשווית.

כאשר בני זוג נפרדים רגשות של השפלה, כעס ועלבון יכולים להופיע ברקע של הפרידה. רגשות שליליים אלו נפוצים יותר אצל הנעזב. הצפה של מחשבות שליליות ושל פגיעות יכולים להוביל לתחושות דיכאון ואכזבה. התמקדות בזיכרונות העבר של יכולת ההתאהבות ושל היכולת להתרגש מיחסים , יחזקו את תעצומות הנפש של האדם ויתנו ביטחון שבעתיד עם האדם המתאים, תחושות אלו יחזרו ויוכלו להביא אושר מחודש.

מתן משמעות לחיים

מאז אירועי 7.10 ובזמן המלחמה, מהווים דוגמא מצוינת לכוח בעזרה לאחר. תושבי המדינה התמודדו עם המצוקה שהתעוררה בעקבות אירועים אלו עם גיוס כללי גם צבאי וגם אזרחי. אזרחים בכל הגילאים חיפשו איך ובמה להתנדב: מבישול אוכל עבור החיילים, איסוף בגדים עבור המפונים, מציאת מבנים חלופיים עבור מפונים, עזרה בקטיף בצפון ובדרום הארץ ועוד. רוח אחדות שטפה את העם ודרך זו עזרה ועוזרת בהתמודדות עם המצוקה הרבה שהתעוררה. עצם העשייה עזרה לשלוט טוב יותר על המצוקה, למצוא משמעות ולפעול באופן חיובי.

בגישה זו, אנשים מתמקדים בצורך להשיב לעצמם את התקווה, נתינת תוקף ומשמעות כשהם חווים מצבים מאתגרים. באמצעות אחיזה ובחינה עמוקה של האמונות ומערכות הערכים האישיות, ניתן לבנות חוסן נפשי, על מנת להתמודד עם זמנים מאתגרים.

למצוא משמעות דורש אומץ לנהל משא ומתן פנימי עם הכאוס החיצוני, במטרה למצוא תחושת ייעוד וכיוון שמתיישרים עם עקרונות וערכים אישיים. התמודדות זו חשובה לשמירה על חוסן נפשי ומשמשת כעוגן פסיכולוגי שעוזר לאנשים לשמור על יציבות, במיוחד כשהם מתמודדים עם תרחישים בלתי צפויים של החיים.

להרגיש כדי לצמוח

דרך זו מבוססת על התקדמות ביכולת להרגיש, גם בביטוי הרגשות וגם בהכרה ונתינת תוקף לתחושות הפנימיות. כשאנו מתקשים לבטא את אשר אנו מרגישים לרוב נתנהג את מה שלא נבטא במלים. לפעמים נחפש פתחי מילוט כמו שימוש באלכוהול או סמים כדי להקהות רגשות מטרידים ולטשטשם. הדרך בה נאפשר להרגיש כדי לצמוח מהווה קבלה, ביטוי ועיבוד של קשת המחשבות והרגשות המורכבים באופן שמאפשר את ריפויים.

טיפול רגשי (פסיכותרפיה, טיפול בשיחות) מחזק את היכולת להרגיש ולצמוח. במהלך הטיפול האדם מעלה זיכרונות, אירועים או מצבים המעוררים אצלו מתח נפשי. התהליך הטיפולי מאפשר לאדם להתבונן במצבים מורכבים אלו ולהבין את הרגשות המתעוררים. היכולת להביע רגשות אלו מחזק את התובנות של המטופל ומאפשר לו ויסות הרגשות ואיזון מחודש.

ביטוי מילולי של רגשות מאפשר בחינה מחודשת של הרגשות המוקצנים, באופן שיוביל לתובנות ולקבלת החלטות שאחרת עלולות להישאר מעורפלות. כך גם פעילויות שאינן מילוליות, כמו למשל פעילות יצירה אמנותית, האזנה למוסיקה מרגיעה או פעילות גופנית. פעילויות אלו מציעות מסלולים חלופיים לביטוי הרגשות שקשה לתפוס במילים ומספקות מוצא לביטוי אנרגיה רגשית.

פתיחות לאחרים

דרך זו דוגלת במעורבות בקשרים חברתיים, עם דגש על השתתפות בפעילויות קבוצתיות. היא מהווה טיפוח תחושת שייכות וביטחון וחיזוק קשרים חברתיים. תקשורת פעילה זו מאפשרת חלוקת חוויות ותחושות עם אחרים, הבעת הזדהות עם מצבי מצוקה של אחרים וקבלת תמיכה, מה שמאפשר לאנשים להתחזק ולחזק אחרים.

התנהלות זו מובילה לשיפור החוסן ולחיזוק תחושת השייכות והביטחון. דוגמא טובה מהווה ההתחברות של משפחות החטופים של מלחמת חרבות ברזל לידי קבוצה הפועלת ותומכת האחד בשני במטרתם המשותפת של החזרת החטופים הביתה.

פיתוח הדמיון והיצירתיות

ביטוי אמנותי ויצירתי הוא מנגנון התמודדות שמאפשר לאנשים להתגבר על קהות חושית, לבחון את רגשותיהם ולהביע אותם באופן מוחשי. בפעילויות כמו ציור, כתיבה, מוזיקה או ריקוד, אנשים יכולים לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם הפנימיות.

במקרים רבים, פעילויות יצירתיות מובילות להשגת תחושת הקלה ולקבלת תובנות שיתכן שלא ניתן היה להשיג בערוצי תקשורת אחרים.

דרך ביטוי זו מאפשרת לחקור את חוויות האדם מנקודת מבט אחרת. פעילות אמנותית מאפשרת יציאה מחוץ לתגובות הרגשיות המידיות והתבוננות על המצב מנקודת מבט יצירתית, מה שמוביל במקרים רבים לתובנות אישיות עמוקות ולשחרור רגשי.

רינה איבדה את בתה המתבגרת למחלת הסרטן. חברה טובה המליצה לה לקחת קורס פיסול וכך עשתה. בקורס זה מעבר לכך שגילתה כישרון חבוי בתוכה, היא ניתבה את האבל והאבדן ליצירתיות שעזרה לה מאד להתגבר על הדיכאון שחשה משך חודשים.

פעילות גופנית – ערוץ חיוני ופעיל

פעילות גופנית הינה דרך חשובה ומומלצת לכל הגילאים. היא משפרת את הרווחה הנפשית והפיזית. פעילויות כמו ריצה, שחיה, רכיבה על אופניים או יוגה מעודדות זרימת טבעית יותר של הגוף ושל הרוח. פעילות גופנית מאפשרת פיתוח חוסן נפשי והתמודדות עם מצוקה. ארגוני בריאות בעולם ממליצים, לכל הגילאים, פעילות אירובית בין 150-300 דקות לשבוע כדרך לשמור על בריאות גופנית ונפשית.

באופן דומה, משימות ארגוניות כמו ניקיון או גינון מספקות תחושה של שליטה והישג. כלים אלו יעילים להתמודדות עם חרדה ויוצרים חיזוק של החוסן הנפשי.

על כל אדם למצוא ולפתח את דרכי ההתמודדות המתאימות לו יותר. חשוב לא לוותר ולהימנע מתחושות תסכול כששיטות שעבדו אצל אחרים לא שיפרו אצלכם את החוסן הנפשי.

חוסן נפשי בקרב בני הגיל השלישי

חוסן נפשי בקרב בני הגיל השלישי מתבטא בעיקר ביכולת להתמודד עם האתגרים הייחודיים הנלווים להזדקנות. בגילאים מבוגרים, אנשים נוטים להתמודד עם מגוון גורמי לחץ הכוללים:

• בעיות בריאות
• אובדן של יקיריהם
• שינויים בסטטוס החברתי
• ירידה בניידות או העצמאות.
• קשיים כלכליים ואובדן הכנסה אחרי יציאה לגמלאות

עם זאת, בני הגיל השלישי עם חוסן נפשי מפותח מסוגלים להתמודד טוב יותר עם אתגרים אלו. חוסן זה מתפתח לאורך החיים וכולל חוויות מגוונות, התמודדות עם מצוקות ולמידה מתוכם, ופיתוח אסטרטגיות המאפשרות להם לשמור על השקפה חיובית.

טיפוח החוסן הנפשי אצל בני הגיל השלישי קשור היטב לרווחתם הכללית ולאיכות חייהם. כאמור הקפדה על שיטות כמו מיינדפולנס, פעילות גופנית קבועה והמשך למידת תחומים חדשים, משפיעים באופן משמעותי על בריאותם הנפשית.

פעילויות אלו מאפשרות לשמור על תפקוד מוחי תקין ומסייעות בטיפוח תחושת מטרה ושייכות, שהם המרכיבים חשובים לחוסן הנפשי. היכולת להסתגל לשינויים, למצוא מקורות חדשים של שמחה והגשמה, ולהתמודד עם מצוקות החיים בפרספקטיבה מאוזנת הם סימני ההיכר של בני הגיל השלישי בעלי כוח נפשי איתן.

החוסן של הגיל השלישי משמש לא רק כנכס אישי של האדם, אלא גם כמקור של השראה והכוונה לדורות הצעירים.

חוסן נפשי בקרב ניצולי שואה

חוסן נפשי בקרב ניצולי שואה מגלם עדות עמוקה ליכולתה של הרוח האנושית להתגבר על מצוקה שהדעת לא יכולה לסבול. לאחר שהניצולים עברו אכזריות קיצונית, אובדן וטראומה, חלקם הציגו ומציגים דוגמאות יוצאות דופן של חוזק פסיכולוגי וכושר הסתגלות.

חוסן זה מבוסס על שילוב של מנגנונים פסיכולוגיים, תמיכה חברתית ורצון בלתי נלאה למצוא משמעות ומטרה בחיים למרות זוועות העבר.

ניתוב הסבל לאפיקים חיוביים

ניצולים רבים התמקדו בבניית חיים מלאים, מלאי משמעות ותקווה לעתיד, למרות סבל העבר. מביניהם יש כאלה שניתבו את החוויות הטראומטיות שלהם לפעילויות חיוביות, כמו למשל לחימה לזכויות אדם, מתן עדויות על פושעי המלחמה, חינוך אחרים לסכנות של שנאת חינם וחוסר סובלנות לשונה, כל זאת למרות סבל העבר.

יכולתם לשמור על תקווה, לטפח חיים חברתיים ולבנות תחושת זהות ושייכות מדגישה את הרב-גוניות של החוסן כתופעה אישית וקולקטיבית. החוסן שהפגינו וממשיכים להפגין ניצולי השואה מציע היום תובנות מדהימות הנוגעות לכוח הסיבולת האנושית והיכולת להירפא.

עם זאת יש לציין שרבים מהניצולים לא הצליחו לשקם את חוסנם הנפשי והפיזי וטראומת השואה נשארה והשפיעה על כל מישורי חייהם כל עוד הם היו בחיים.

החוסן של ניצולי השואה מהווה נושא למחקרים ודיונים רבים בתחומי הפסיכולוגיה, ההיסטוריה ומדעי החברה. חוקרים בדקו את האופן בו ניצולים התמודדו עם טראומה, אובדן ושיקום חייהם לאחר השואה.

נושאים עיקריים למחקר התמקדו בבחינת תפקיד התמיכה החברתית, היבטים תרבותיים ודתיים, ובניית משמעות מתוך סבל. זאת, למרות הצלקות העמוקות שהותירו חוויותיהם. ניצולים רבים הצליחו לבנות חיים מוצלחים, לבנות משפחות, ליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים ולתרום באופן משמעותי לקהילותיהם.

הסיפורים שלהם משמשים תזכורת חשובה לאפשרויות ההחלמה והצמיחה גם לאחר טראומה עמוקה, ומציעים תקווה והדרכה לאנשים המתמודדים עם מצוקה על כל צורותיה. מורשתם של ניצולי השואה ממשיכה לעודד את הדורות הבאים לטפח חוסן, לאמץ את אפשרויות החיים וההמשכיות ולזכור את חשיבות החוסן בהתפתחות האנושית.

המפגש שבין הפסיכולוגיה והביולוגיה של החוסן הנפשי

כבר התייחסנו לעובדה שמצבי דחק הם חלק מהחיים הרגילים שלנו, אבל לא כולנו מגיבים באותה צורה למצבי דחק דומים. חלק מהאנשים יכולים להגיב לטראומה ודחק עם פגיעה נפשית ותפקודית הנמשכת כל החיים. אחרים מגיבים לאותם המצבים עם תגובות מתונות יותר ואפילו מתפתחים רוחנית ונפשית בעקבות אירוע הדחק. מה קובע שהשונות בין התגובות תהיה רחבה כל כך? במאמר סקירה נרחב על נושא הנוירוביולוגיה של החוסן הנפשי, מנסים קטומס ושותפיו (2019) לתת תשובה לשאלות הללו.

לפי אותה סקירה המערכות הביולוגיות החשובות בתגובה לדחק הן מערכת העצבים האוטונומית והמערכת האחראית על הפרשת הורמון בשם קורטיזול. שתי מערכות אלו מופעלות במקביל מול מצבי דחק. מערכת העצבים האוטונומית גורמת להפרשת חומר ביולוגי בשם אפינפרין שביחד עם הקורטיזול, הם צמד של הפרשות גופניות המכינות את הגוף להתמודדות עם מצבי דחק.

גובה התגובה הפיזיולוגית לדחק מושפעת מהרבה גורמים, גורמים כמו עוצמת הדחק, משך האירוע, ממבנה האישיות של האדם והרקע האישי וההתפתחותי שלו. תגובתיות מוגברת ומתמשכת של מערכות אלו נקשר להופעה של מצבים נפשיים כמו דיכאון וחרדה וגם כרקע למחלות גופניות. מחקרים מצאו שרמת החוסן של אנשים משפיע על התגובתיות של מערכות אלו. אנשים מרקע התפתחותי מאוזן ואופי חיובי (אופטימיות) נוטים פחות לתגובות ממושכות של מערכת זו.

לעומת זאת, אנשים עם נטייה להתמודדות פסיבית עם מצבי דחק או עם נטייה להיכנס לייאוש רגשי, נוטים להישאר במצב של ערנות מוגברת של מערכות אלו, ערנות מוגברת זאת מגבירה את הרגישות לתגובות פוסט טראומטיות.

לפי קטומה ושותפיו ישנם מערכות רבות נוספות, כולל המערכת הלימבית במוח, שמעורבות באופן הדוק עם תגובות הסטרס. הסבר מקיף של אותן המערכות אינו מתאים למאמר זה. הבנת התגובה של מערכת העצבים האוטונומית ושל הקורטיזול מספיקה כדי לחזק את הקשר שבין אירועי דחק, אישיות האדם, תפקוד המוח, תפקוד הגוף והחוסן הנפשי.

PSYCHIC NUMBING – קהות נפשית והקשר לפוסט טראומה

קהות רגשית משמשת כמנגנון הגנה פסיכולוגי, המסייע לנפגעים להתמודד עם הלחץ והטראומה באמצעות ניתוק מרגשותיהם. מנגנון הגנה זה מאפשר להמשיך עם חיי היומיום מבלי שהרגשות העזים הנקשרים לזיכרונות הטראומטיים ישבשו את יכולת התפקוד שלהם.

במלחמה מנגנון זה מאפשר לחיילים לשרוד ולהילחם מבלי להתפרק מהחוויות הקשות שהם חווים.

יחד עם זאת, למרות ההקלה הזמנית בכאב לכאורה, קהות נפשית עלולה להפריע לתהליך הריפוי מכיוון שהיא משפיעה על היכולת להתחבר לאחרים, ליהנות מהחיים וליצור חוויות רגשיות משמעותיות. הניתוק אינו מוגבל לרגשות שליליים, אלא עשוי להתרחב גם לרגשות חיוביים, מה שמוביל לתחושה מתפשטת של ניתוק וריקנות.

הקשר המורכב בין התגובות המגנות על הנפש מפני טראומה – לבין ההשלכות ארוכות הטווח

התמודדות עם קהות נפשית בתוך מסגרות טיפוליות כרוכה בשילוב מחודש וזהיר של החוויות הרגשיות, במטרה לסייע לאנשים במצב זה להתעמת בבטחה עם פחדים ולעבד את הטראומה מבלי לחוות מצוקה עמוקה.

השיטה הטיפולית של מיינדפולנס, ויסות רגשי וחשיפה לזיכרונות טראומטיים בסביבה מבוקרת ותומכת, יעילה בהתגברות על קהות נפשית. גישה זו מציבה את המטרה של השבת היכולת לחוות מגוון שלם של רגשות, כולל רגשות הקשורות לטראומה. במסגרת תומכת האדם יכול לחוות את מגוון הרגשות הקשורות לטראומה בלי תחושת קהות או איום על השלמות הפסיכולוגית של האדם.

קהות רגשית בהפרעת דחק פוסט טראומטית: כיווני מחקר נוכחיים ועתידיים

קהות רגשית היא היבט עיקרי של הפרעת דחק פוסט טראומטית. במחקר שנערך על ידי מדענים מטעם National Institutes of Health (NIH) (המכונים הלאומיים לבריאות), באפריל 2002, נבחנו האופנים שמובילים אנשים לתגובות רגשיות לטראומה. המחקר הציג גם רעיונות שמסבירים את המושג קהות רגשית.

המדענים בחנו שיטה חדשה לחשיבה על האופן שבו אנשים מתמודדים עם רגשותיהם בעקבות טראומה. ממצאי המחקר הראו שטראומה עלולה להוביל לרגשות חזקים מאוד כמו פחד, אימה וחרדה, שיכולים להימשך זמן רב מאוד ולהשפיע רבות על האדם.

המחקר הראה שאנשים עם פוסט טראומה עדיין יכולים לחוות ולהפגין את כל קשת הרגשות שהיו להם לפני האירוע הטראומטי. מסקנת המחקר היא שאנשים עם PTSD אינם “קהים רגשיים” בשל הטראומה שלהם.

המדענים מאמינים שאנשים אלו רגישים מאוד לרגשות שליליים. כלומר, הם זקוקים לחוויות חיוביות חזקות יותר כדי להרגיש ולבטא רגשות חיוביים אחרים כמו פעם, לפני הטראומה. בנקודה זו, פרופסור גרינהאוס מסייע למטופלים להתמודד עם מצבי קהות נפשית באמצעות כלים יעילים, שמוצגים בפרק הבא.

איך מחזקים חוסן נפשי בקליניקה של פרופסור גרינהאוס

קהות נפשית הנובעת מפוסט טראומה עלולה להימשך זמן רב ולגרום לנזק נפשי חמור. ההשלכות מתרחשות במיוחד לאחר תרחישי מלחמות, תאונות או התעללות. התחלת טיפול בשלב מוקדם מסייעת להפחתת הסבל, והמטרה היא לסייע לאנשים לחזור ולתפקד היטב בחייהם. בתחילה, הטיפול עשוי לכלול טיפולים בדיבור ולעיתים תוכנית הטיפול תשלב גם טיפול תרופתי או טיפולים מתקדמים כמו גרייה מגנטית או טיפול בקטמין.

מטרת הטיפול היא למנוע החמרה של קהות נפשית שתתפתח לחרדה חמורה. ברוב המקרים, ומעבר לטיפול בשיחות, תכנית הטיפול תכלול גם תרגילי מיינדפולנס, מדיטציה, דמיון מודרך ותרגילי הרפיה. אם מופיעים תסמינים נוספים של PTSD מורכב כמו דיכאון, חרדה או קשיי שינה, יש לשלב טיפול תרופתי מותאם לתופעות.

בקליניקה של פרופסור גרינהאוס, תוכנית הטיפול מתמקדת בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), כגישה יעילה להפחתת תסמיני קהות נפשית שעשויים להופיע לאחר טראומה.

סיכום

במאמר זה פתחתי את נושא החוסן הנפשי והחשיבות שלו בהתמודדות עם המצוקות של החיים. התייחסנו לעובדה שחוסן נפשי הוא בחלקו מולד אבל גם ניתן לחוזקו ולפתחו במהלך החיים. הרחבתי על שיטות שונות שמסייעות לפתח את החוסן הנפשי. בהמשך התייחסתי לסוגיות ממוקדות של החוסן כמו חוסן בגיל השלישי ובאוכלוסייה של ניצולי שואה.

בקליניקה של פרופסור גרינהאוס ניתן דגש על פיתוח החוסן הנפשי דרך שיטות של טיפול נפשי ושל טיפול תרופתי. אין ספק שמטופלים פסיכיאטרים מתחזקים עם עבודה מכוונת לפיתוח החוסן הנפשי.

מקורות

1. BUILDING YOUR RESILIENCE AMERICAN PSYCHOLOGICAL ASSOCIATION

2.להד (2006) חוסן המודל הרב ממדי.

3. Neurobiology of Resilience: Interface Between Mind and Body. Cathoma et al 2019