ויאפקס (Viepax)

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

ויאפקס (Viepax) הינו השם המסחרי של חומר פרמקולוגי בשם ונלפקסין (Venlafaxine). תרופות נוספות המכילות אותו חומר כימי ונמכרות בישראל הן אפקסור (Effexor), ונלפקסין טבע (Venlafaxine) וונלה (Venla). הנוסחה המועדפת בשימוש הקליני הינה ה XR שהיא גלולה בשחרור מושהה.

במאמר זה אתייחס לנקודות החשובות בטיפול עם ויאפקס (Venlafaxine). המאמר מיועד לתת הדרכה כללית על התרופה. הוא אינו תחליף לדיון מעמיק עם פסיכיאטר המטפל או לקריאת אלון למטופל שמצורף לתרופה.

איזו משפחה משתייכת ויאפקס (Viepax)

ויאפקס משתייכת למשפחת התרופות המוכרות כחוסמות את הקליטה החוזרת של סרוטונין ושל נוראפינפרין (SNRIs) בתא העצב.

מהו מנגנון הפעולה של התרופה?

במינונים הגבוהים של התרופה היא חוסמת גם את הקליטה החוזרת של דופמין וכך הופכת לחוסמת של שלושה מוליכים עצביים מרכזיים במוח.

באלו מצבים קליניים משתמשים בויאפקס

השימושים המאושרים של ויאפקס (Viepax) כוללים (יש לזכור שהשימוש המומלץ הוא בנוסחה XR):

• במצבים של דיכאון מג’ורי
• בתופעות של חרדה כללית מפושטת
• במצבים של הפרעת פאניקה
• בטיפול של חרדה חברתית
• בתסמונות של כאב כמו פיברומיאלגיה וכאבים סוכרתיים

בנוסף קיים ניסיון קליני נרחב עם שימושים נוספים ב:

• • תסמונת OCD
  • מצבים של דיכאון וחרדה ב PTSD
  • בדיכאון של ההפרעה הביפולרית (טיפול נוגד דיכאון יכול לגרום למעבר מדיכאון למצב מאני או היפו מאני)
  • תופעות פיזיולוגיות סביב תקופת הבלות של נשים
  • בתסמונת קדם וסטית

שימוש ומינון בתרופה ויאפקס

ונלפאקסין – XR ואפקסור-XR מיוצרים במינונים של 75 מג ו 150 מג. ונלה מגיעה במינונים של 37.5 ו 75 מג, אך לא בנוסחה של שחרור מושהה. ויאפקס מגיע במינונים של 37.5 ו 75 מג בשחרור לא מושהה ו -75 ו 150 מג בשחרור מושהה.

בטיפול של דיכאון, חרדה כללית, OCD ו PTSD יש להתחיל ב 75 מג XR ולעלות כל 5-7 ימים למינון הטיפולי. המינון הטיפולי הוא לרוב בן 150-225 מג. יש מקרים של דיכאון ו OCD  מורכבים בהם אפשר להגיע למינון של 375 מג בשחרור מושהה.

במצבים של הפרעת פאניקה, עקב הסיכוי של החמרת ההתקפים בתחילת הטיפול, אפשר להשתמש בנוסחה הרגילה ולהתחיל ב 37.5 מג.

 

תופעות הלוואי האפשריות של ויאפקס

כהקדמה לתופעות הלוואי של התרופה יש לומר שכמו בכל התרופות נוגדות הדיכאון וגם בתרופות נוגדות פרכוסים השלבים הראשונים של הטיפול יכולים להיות מורכבים עבור חלק קטן של מטופלים. החמרה של הסימפטומים של דיכאון או הופעת אי שקט נפשי ומוטורי יכול להתלוות להחמרה של מחשבות אובדניות ושל פגיעה עצמית. תופעה זאת מופיעה יותר אצל אוכלוסיות צעירות. לכן מומלץ להיות במעקב סדיר עם הרופא המטפל, רצוי מאד פסיכיאטר.

מערכת העצבים המרכזית: עייפות, ישנוניות וגם קשיי הירדמות, כאבי ראש, החמרה של אי השקט, והסחרחורת

תופעות אנטי קולינריות: יובש בפה, הזעות במיוחד בזמן השינה, קשיים במתן שתן, עצירות

מערכת לב וכלי דם: דופק מהיר, עלייה בלחץ הדם, שינויים בהולכת בלב

מערכת הורמונלית: ירידה בריכוז הנתרן בדם במיוחד אצל אנשים בגיל השלישי

מערכת העיכול: בחילות והקאות

מיניות: שינויים בכל שלבי המעגל המיני (חשק, זקפה, אורגזמה והנאה מהאורגזמה)

סינדרום סרוטונרגי: זאת תופעת לוואי מסוכנת אבל נדירה. היא יכולה להופיע כאשר משתמשים בו זמנים בשתיים או יותר תרופות שפועלות על המערכת של סרוטונין (תרופות נוגדות דיכאון, תרופות אופיואידיות ותרופות חוסמי MAO). התסמונת מאופיינת בסימפטומים גופניים נפשיים. הסימפטומים כוללים עלייה בחום הגוף, עצבנות, רעד, הזעה, שינויים במצב ההכרה ועוד.

מה מרגיש המטופל כאשר ויאפקס (Venlafaxine) מתחיל להשפיע?

השיפור של התופעות הקליניות מופיע בהדרגה. לרוב ההשפעה מתחילה להיות מורגשת בין 2-4 שבועות מתחילת הטיפול. מטופלים מסוימים מרגישים טוב במהירות, אחרים בצורה איטית יותר. השיפור מתבטא בסימפטומים המרכזיים של המצב הקליני עבורם המליץ הרופא המטפל על הטיפול. חלק מהמטופלים לא מגיבים לתרופה ועל המטופל להתייעץ עם המטפל על דרכי התמודדות עם תגובות איטיות או חסרות. ( רצוי פסיכיאטר).

מהן התופעות של הפסקה פתאומית של ויאפקס

ההפסקה הפתאומית של התרופה יכולה להוביל לתופעות כלליות של סחרחורת, עייפות וישנוניות, בחילות, הקאות, שלשולים, חום, חוסר שינה, חלומות ערים, תחושות של זרם חשמלי בידיים, היפו מאניה, תחושת דפרזונליזציה (שינויים בתחושת הגוף), ובלבול. תופעות של הפסקה פתאומית של התרופה הן בין העוצמתיות שיש ומאוד לא מומלץ לעשות הפסקה פתאומית.

רצוי לצבע הפסקת הטיפול עם ויאפקס (Venlafaxine) בצורה מאוד הדרגתית. לעיתים קרובות הפסקת הטיפול נמשכת כ-6-8 שבועות. במקרים של תופעות גמילה עוצמתיות ניתן להוסיף לתקופה קצובה טיפול עם פלואוקסטין (פריזמה או פרוזק) של 10-20 מג ליום.

אילו אינטראקציות בין תרופתיות יש לויאפקס

ויאפקס (Venlafaxine) משפיע על הקליטה החוזרת של סרוטונין, של נוראפינפרין ושל דופמין, לכן אינטראקציות עלולות להיווצר כאשר משתמשים בו זמנית בתרופות שמשפיעות על מערכות אלו.

ויאפקס (Venlafaxine) יכול להגדיל את הסיכוי לדימומים כאשר משתמשים עם אספירין או מדללי דם.

השימוש עם חוסמי MAO (נרדיל) אסורה. יש להמתין 14 יום מהפסקת הויאפקס עד התחלת הטיפול עם תרופות נוגדות דיכאון אחרות.

שימוש בויאפקס בהיריון והנקה

מחקרים של נשים שנטלו את התרופה בזמן היריון לא הראו עלייה במומי לידה. בזמן ההיריון אפשר לראות שינויים של עלייה בלחץ הדם ויתכן גם דימומים מוגברים בזמן הלידה.
תינוקות של אימהות שנטלו את התרופה בזמן היריון יכולים להראות סימנים של אי שקט, קשיי נשימה, קשיי הנקה, ושינויים בטונוס השרירים. ממצאים אלו בדרך כלל לא מדאיגים ואחרי מספר ימים חולפים.
התרפה נחשבת מותרת בהנקה אם כי היא עוברת לחלב האם ויש צורך להשגיח על התינוקות ולצפות האם יש שינויים בהנקה, בנשימות ובשינה.

סיכום

מויאפקס (Venlafaxine) תרופה נודדת דיכאון מקבוצת התרופות החוסמות את הקליטה החוזרת של סרוטונין ושל נוראפינפרין. מחקרים מראים יעילות קלינית גבוה. תופעות הלוואי של התרופה יכולות להיות עוצמתיות ולדרוש שינויים במינון. הפסקות פתאומיות של התרופה יכולות לגרום לתחושות נפשיות ופיזיות חזקות. ניתן להשתמש בתרופה בהיריון וגם בהנקה.