התמוטטות עצבים
כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס
הביטוי “התמוטטות עצבים” אינו משקף אבחנה רפואית או פסיכיאטרית ייחודית. הוא מושג עממי רחב המכיל בתוכו מצבים נפשיים-רגשיים, מחשבתיים או התנהגותיים- רבים. הוא ביטוי נפוץ שבא להסביר מצב בו האדם, בעקבות מצוקה נפשית (של חרדה או מתח נפשי), חש שאינו מסוגל להתמודד עם מצבו בחיים ולתפקד כראוי. הסבל הנפשי במצבי “התמוטטות” הינו רב. בהתמוטטות עצבים קיימת קריסת מנגנוני החוסן הנפשי, קריסה הגורמת לאדם לחוש חוסר שליטה נפשית ואובדן יכולת להתמודד עם המטלות של החיים. דרישות כמו תפקוד כלכלי, דאגה לפרנסה, יחסים בין אישיים ומשפחתיים ועוד.
מהי התמוטטות עצבים?
כבר נאמר שהתופעה אינה אבחנה רפואית, אולם בקליניקה הפסיכיאטרית שלי, הרבה פעמים מטופלים אומרים “אני נמצא בהתמוטטות עצבים”. למה הם מתכוונים?
מטופלים הסובלים מתסמיני חרדה עוצמתיים וגם חרדה קלינית, מדיכאון מג’ורי, מפסיכוזה או ממאניה, יכולים לדווח שכיום או בעבר סבלו מהתמוטטות עצבים. על הפסיכיאטר לברר למה המטופל מתכוון כאשר הוא משתמש בצמד מילים זה.
אירועי חיים מורכבים שקשורים לבריאות, לכלכלה, לתעסוקה, לזוגיות ועוד, יכולים להוביל לתגובה נפשית חריפה ולנטרול מנגנוני החוסן של האדם. תחושת אובדן השליטה והקריסה יכולה להיות קצרה, של מספר שעות עד מספר ימים, או ממושכת של מספר שבועות או של חודשים. במצבים רבים רק בעזרת טיפול בשיחות או טיפול תרופתי מצליח האדם לחזור לתחושת שליטה ותפקוד תקינים.
מנגנוני חוסן נפשי יעילים מאפשרים לאדם להתמודד טוב יותר עם מצבי חיים מורכבים. לדוגמא, חייל במלחמה עם מנגנוני חוסן נפשי יעילים יוכל להתמודד עם הקשיים של המלחמה בצורה מאוזנת יותר. חיילים עם מנגנוני חוסן פחות יעילים עלולים לפתח ביתר סיכוי תסמונת פוסט טראומטית.
צריך לומר שגורמים נוספים החיצוניים לאדם כמו סביבה תומכת, חברות טובה יחזקו את מנגנוני החוסן ויאפשרו התמודדות טובה יותר. במלחמת חרבות ברזל החיילים מדווחים על תחושת ייעוד עוצמתית, על לוחמה משותפת ותמיכה ציוותית, ועוד ביטויים לעוצמה של החילות. אין ספק שהחוסן הנפשי מתחזק מאוד כאשר קיימת אחוות חיילים. כמובן שהיעדר מקורות תמיכה חיצוניים יגדילו את הסיכוי להרגיש מוצף עם קושי להתמודד. יש לומר גם שנסיבות טרגיות יכולות להשפיע קשות על כל אדם ו”למוטט” מנגנוני חוסן גם אצל אלו שחזקים נפשית.
הגורמים להתמוטטות עצבים
התמוטטות עצבים עשויה להתפתח עקב מגוון רחב של גורמים נפשיים, רגשיים וסביבתיים. הנה כמה מהם:
- לחצים ומתח נפשי: לחץ מן הסביבה, קשיים ביחסים, פרידה זוגית, עזיבה את הבית.
- אירועים טראומטיים כמו תאונות רכב, אובדן אהוב או אהובה, פציעה, פגיעה מינית או תקיפה
- מצבי דיכאון וחרדה הגורמים לתחושת התמוטטות עצבים
- חוסר יכולת להתמודד עם עומסים של החיים
- עומס עבודה ולחץ ביחסי העבודה
- מצבי בריאות של תחלואה פיזית, נפשית או נוירולוגית
- תחושת חוסר בטחון אישי
- קווי אישיות עם רגישות מוגברת לאירועי חיים וחולשה במנגנוני החוסן הנפשי
כל גורם לבדו או קבוצת גורמים המוזכרים ברשימה הקודמת עלולים להוביל למצב של התמוטטות עצבים.
מה מרגיש אדם במהלך התמוטטות עצבים?
קיימת שונות גבוהה בין אנשים בכל הנוגע לביטויים הקליניים של התמוטטות עצבים. הדיווח הקליני יהיה שונה בין גברים לנשים, בין צעירים למבוגרים ובין המשתייכים לתרבויות שונות. המשותף לכולם הינה התחושה שהאדם לא מצליח להתמודד עם המצב הנוצר; שהוא עומד “להתפרק מבחינה נפשית” ושלבדו הוא לא מסוגל. תחושה זו היא מאוד לא נעימה וכרוכה בכאב נפשי רב.
במקרים קיצוניים יכולה להופיע תחושת חוסר קשר עם המציאות. התופעה של התמוטטות עצבים גורמת לאדם להיות מאוד שונה למוכר לעצמו ואפילו המציאות יכולה להיראות לו שונה. סימפטומים פסיכיאטרים כמו דיכאון, דיסוציאציה, חרדה ופסיכוזה יכולים להתלוות לתחושה של התמוטטות עצבים וגם להיות הסיבה לתחושות אלו.
אפשר להבין את הנאמר מהדוגמא של אופירה. זו אישה כבת 33 אם ל- 2 ילדים שתיארה התפתחות הדרגתית וכואבת של סימני מצוקה נפשית. הקושי החל כאשר גילתה שבעלה בוגד בה והיה עליה להחליט מה לעשות. מחשבות הציפו אותה, מה לעשות? לעזוב אותו? להתגרש ממנו? לבגוד בו בחזרה? לעבור לבית הוריה ואז מה יקרה עם הילדים? התחושות הפיזיות של מתח ועצבים הציפו אותה. היא לא הפסיקה לבכות. חשה כעס גדול על בעלה, על הפגיעה באמון. הנטישה. השינה שלה הפכה לטרופה. היא לא רצתה לטפל לא בבית ולא בילדים. היא ביקשה חופשת מחלה דרך רופא המשפחה. אופירה חשבה כל הזמן איך הוא עשה לי את זה? האם הוא כבר לא אוהב אותי? אני לא מספיק שווה ומושכת בעיניו? תחושת הכעס הפנימי לא נתנה לה מנוחה. היא אפילו חשבה “בשביל מה להמשיך לחיות”?
תסמינים להתמוטטות עצבים
כפי שכבר נאמר התמוטטות עצבים אינה אבחנה רפואית. אנשים משתמשים במונח כדי להסביר מצב נפשי של מתח קיצוני המוביל לסימפטומים של חרדה, או דיכאון מלווים בתחושת סבל נפשי וקשיי תפקוד בתחומים רבים. הסימפטומים שונים בין אנשים וקיימות דרגות חומרה שונות. הסימפטומים כוללים:
סימפטומים נפשיים:
- חרדה קיצונית עד כדי התקפי חרדה כולל תחושות של פחד, דאגה או פאניקה שהאדם מתקשה לשלוט עליהם
- סימפטומים של דיכאון עד כדי דיכאון קליני. מאופיינים תחושת עצב, ייאוש, ריקנות, תחושת אובדן שליטה וחוסר הנאה מפעילויות מוכרות
- הפרעות שינה כמו קושי בהירדמות, שינה שטחית, התעוררויות במהלך הלילה ולפעמים גם שינת יתר עם נטייה לשכב במיטה גם במשך היום. חלומות סיוטיים
- חוסר יציבות רגשית עם תגובות רגשיות חדות המלוות בבכי. לפעמים התפרצויות של כעס
- קשיי ריכוז, קשיים להחליט
- תחושות של דיסוציאציה, של תפיסה אחרת של המציאות הסביבתית, מחשבות רבות על האירוע הטראומטי
- במקרים קיצוניים מחשבות על מוות ואף ניסיון אובדני
סימפטומים פיזיים:
- סימפטומים פיזיים כמו קוצר נשימה, כאבים בחזה, סחרחורת ודפיקות לב המלווים את תחושת החרדה או הפאניקה
- סימפטומים המלווים את המתח הנפשי כמו כאבים בשרירים, כאבי ראש, סחרחורת
- הזעת יתר גם ללא קשר לפעילות ספורטיבית
- שינויים בתיאבון ובהרגלי אכילה מלווים בתחושות של עיכול לא תקין או בחילות
- תחושות של עייפות פיזית ושל חוסר כוח גופני
- סימפטומים של הפרעות קליניות כמו דיכאון קליני, מצבי חרדה או משברים פסיכוטיים
- ירידה בתקפוד המיני
סימפטומים התנהגותיים:
- התרחקות מפעילויות חברתיות וחוסר רצון להתרועע עם חברים או ללכת למסיבות או חגיגות
- חוסר עניין בפעילויות מהנות של החיים, הימנעות מעיסוקים מהנים, קשיים בעבודה והיעדרויות מהעבודה
- שימוש יתר באלכוהול או סמים
- קשיי תפקוד במישורים כמו בבית, בעבודה, עם המשפחה
במקרה שהאדם חש תחושות של התמוטטות עצבים חשוב לפנות לגורם טיפולי מוסמך.
איך מטפלים בהתמוטטות עצבים?
חומרת התחושות של “התמוטטות עצבים” קובע את צורת הטיפול המומלץ ואת בעלי המקצוע שכדאי לערב בטיפול. כאשר התחושות הנפשיות, הפיזיות וההתנהגותיות הן יחסית קלות ניתן להתייחס לתסמינים כמסמנים שינויים של החיים ולצאת למשל לחופשה מהעבודה, לעשות תרגילי הרפיה ותרגילי נשימה. במצבים מורכבים יותר כדאי לפנות לבעל מקצוע בתחום של בריאות הנפש, לבצע הערכה קלינית והכוונה טיפולית אישית. צריך לזכור שהבראה ממשברים נפשיים הינו תהליך הדורש סבלנות והתמדה. תמיכה סביבתית בדרך כלל עוזרת להחלים.
האופציות הטיפוליות כוללות:
- טיפול פסיכותרפי. שיטות כמו טיפול CBT, EMDR, DBT, דמיון מודרך ופסיכותרפיה בינאישית יכולים לסייע בזיהוי ואיזון המקורות הנפשיים של המשבר
- טיפול זוגי ומשפחתי. כאשר מקור התחושות של הסבל הנפשי נובעות מקשיים בזוגיות או בתפקוד המשפחה
- טיפול תרופתי. תרופות הרגעה, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות נוגדות פסיכוזה הן בשימוש נפוץ אחרי אבחון קליני
- תרפיה עצמית או של עזרה עצמית. כל שיטה שעוזרת לאדם לשלוט טוב יותר על מצבי המתח באות בחשבון. כל אדם בודק מה מתאים לו. שיטות כמו: פעילות פיזית (אירובית או של כוח), תגרילי הרפיה, תרגילי נשימה, הימנעות משתיית אלכוהול מרובה או משימוש בסמים, יכולות לסייע בשליטה על תחושת הסבל הנפשי
- תמיכה סביבתית: בני משפחה, חברים, קהילות חברתיות או דתיות, אנשים חשובים בחיים של האדם היכולים להיות מקור לתמיכה בזמנים הקשים. תמיכה סביבתית תעזור להתגבר על תחושת הבדידות המאפיינת משברים נפשיים ויכולה גם לעודד ראייה חיובית יותר של העתיד
- לימוד שיטות ודרכים לשליטה על מקורות הסטרס. שיטות של STRESS MANAGEMENT התפתחו מאוד במשך השנים. הם כוללים: לימוד יכולות לקביעת יעדים וגבולות הפעילות, לימוד לשלוט על הזמנים, להבין מה הגבולות הרצויים בהתנהגות ולדעת לקבוע סדרי עדיפויות בחיים. שימוש בשיטות אלו יכול להקטין מאוד תחושות של עומס נפשי קיצוני
- שינויים בסגנון חיים מתלווים תמיד לשיטות המסייעות לשליטה הטובה יותר בסטרס. הביטוי “יש לי יותר מידי דברים על הצלחת” מבטה צורך לשינוי במורכבות החיים. פיתוח תחומי עניין חדשים, פיתוח אסרטיביות, יכולים להקטין את הסטרס הרגיל של החיים
- איזון בין העבודה והפנאי. אין ספק שהחיים בישראל עקב סיבות רבות לחוצים מאוד. הרבה אנשים עסוקים בו זמנית בקידום הפרנסה, פיתוח זוגיות או משפחה, לימודים, מילואים ועוד. הערכה תקופתית של האיזון או חוסר איזון בין החלקים השונים של החיים יכולה להוביל לאיזון מחודש וטוב יותר.
הגישה הטיפולית של פרופסור גרינהאוס
מטופלים הפונים לקליניקה של פרופסור גרינהאוס עקב התמוטטות עצבים עוברים הערכה פסיכיאטרית ראשונית במטרה להבין את התסמינים של המטופלים, הדחיפות שבטיפול, הצורך בטיפול תרופתי והצורך-ורצון המטופל-להתחיל טיפול בשיחות טיפוליות עם צוות המרכז. רוב המטופלים של פרופסור גרינהאוס מקבלים בו זמנית טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפי.
העדיפות היא שהמטופלים הזקוקים לטיפול בשיחות יעשו זאת במסגרת הקליניקה של פרופסור גרינהאוס אך הוא משתף פעולה עם המטפלים בקהילה ועושה מעקב צמוד לפי הצורך.
מאוד חשוב להעריך את המצב הנפשי של המטופל. עד כמה החרדה והדיכאון עוצמתיים? האם קיימות מחשבות אובדניות? האם קיימת תוקפנות כלפי עצמו או כלפי אחרים? האם קיים מצב פסיכוטי? האם האדם זקוק לאשפוז? עד כמה איכות החיים נפגעה?
הטיפול התרופתי יכול לכלול סוגים שונים של תרופות כמו: תרופות הרגעה, תרופות נוגדות דיכאון, תרופות מייצבות מצב רוח ותרופות נוגדות פסיכוזה.
מקרה של התמוטטות עצבים שטופל בהצלחה על ידי פרופסור גרינהאוס וצוות הקליניקה מיינד קליניק.
דנה ( שם בדוי) הינה בחורה בת 24 רווקה, סטודנטית באחת המכללות בישראל. פנתה לפרופסור גרינהאוס עקב מצב נפשי חריף ולא מאוזן שכלל מחשבות אובדניות, תחושת סבל נפשי ניכר וחוסר תפקוד בכל המישורים. בתהליך אבחון נעשה ברור שלדנה קשיים נפשיים מגיל מאוד צעיר. קשיים אלו כללו שימוש בסמים קלים, חוסר בהירות בזהות המינית שלה, מציאת תירוצים לכשלים בחיים עד כדי שימוש בשקרים. המצב הגיע למשבר אחרי שמצאו אותה מעתיקה במבחנים, שבעקבותיו סולקה מהלימודים.
בבדיקה הקלינית של דנה אבחנתי מצב של דיכאון קליני, שינויים תכופים במצב הרוח וקווים ברורים של הפרעת אישיות גבולית. המלצתי על שילוב של תרופות נוגדות דיכאון, תרופות לאיזון מצב הרוח וטיפול בשיחות בצורה אינטנסיבית.
במהלך שנתיים של הטיפול חל שינוי מהותי במצב דנה. הטיפול התרופתי איזן את מצבה הקליני ואפשר התייחסות לקשייה בחיים ולאישיות שלה. דנה גילתה עניין רב בטיפול ובשיקום הנפשי שלה. היא הצליחה להבין יותר מה הם רצונותיה בחיים, כמו כן בלימודים ובזוגיות. כעבור 3 שנים דנה התחתנה, סיימה את הלימודים שלה ונכנסה להריון.
סיכום
התמוטטות עצבים, מונח שאינו קליני, מתאר מצב של סבל נפשי רב שמופיע אחרי אירועי חיים ולפעמים מופיע גם באופן ספונטני. רצוי להפנות לבעל מקצוע בתחום בריאות הנפש שיכול להעריך את מורכבות המשבר ולהציע טיפול מתאים. עבור מקרים קלים טיפולים הכוללים הרגעה, שינוי סגנון חיים, לימוד שיטות הרפיה יכולים להספיק. מקרים מורכבים יותר זקוקים לטיפול תרופתי משולב עם טיפול נפשי יתכן לטווח קצר, או גם לטווח ארוך יותר.
כותב המאמר: