דיכאון תסמינים פיזיים

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

דיכאון הוא מצב נפשי מורכב שיכול להתבטא בדרכים שונות, כולל תסמינים גופניים. בעוד שאנו נוהגים לקשר דיכאון בעיקר לסימפטומים רגשיים, לתחושות של עצב, חוסר תקווה וחוסר עניין בפעילויות, יש לו גם השפעה משמעותית על הרווחה הפיזית והנפשית של האדם. במחקרים רבים שמעריכים מטופלים עם דיכאון מתקבלת תמונה ברורה שמעל 60% מהמטופלים מדווחים על סימפטומים פיזיים שונים בזמן דיכאון. אותם מטופלים מדווחים על ירידה משמעותית בתסמינים פיזיים עם שיפור התופעה.

בין התסמינים הפיזיים כלולים: עייפות ואנרגיה נמוכה, שינויים בתיאבון, נדודי שינה או שינה יתרה, תנודות במשקל, בעיות עיכול, כאבים ממוקדים (כמו כאב ראש או כאבי בטן) או מפושטים בגוף, חוסר שקט, עצבנות וירידה בחשק ובתפקוד המיני.
הבנת התסמינים הפיזיים של דיכאון חיונית לגילוי מוקדם וניהול יעיל של המצב.

תסמינים פיזיים של דיכאון

עייפות ואנרגיה נמוכה:

סימפטום פיזי נפוץ אחד הוא עייפות או אנרגיה נמוכה.
אנשים החווים דיכאון עשויים לחוש עייפות מתמדת וחוסר מוטיבציה לעסוק בפעילויות יומיומיות. עייפות מתמשכת זו עלולה לפגוע משמעותית ביכולתו של האדם לתפקד ועלולה להחריף את תחושות חוסר האונים והייאוש.

הנה מבט מעמיק יותר על האופן שבו עייפות ואנרגיה נמוכה קשורים זה לזה במקרי דיכאון:
עייפות בהקשר של דיכאון היא לא רק תחושת עייפות לאחר יום ארוך בעבודה או חוסר בשעות שינה. זוהי תחושת עייפות מתמשכת שגם מנוחה מספקת לא פותרת. אנשים הסובלים מדיכאון מתארים לעתים קרובות תחושת תשישות עמוקה, כאשר אפילו ביצוע משימות פשוטות דורש כמות עצומה של מאמץ. חוסר אנרגיה זה עשוי להתבטא כקושי לקום מהמיטה בבוקר, תחושת איטיות במהלך היום, או חשש מכל מאמץ גופני קל. תחושת העייפות המתפשטת יכולה להוביל לתחושות של שחיקה ולתרום למעגל של חוסר פעילות ובידוד חברתי.
הקשר בין עייפות, אנרגיה נמוכה, ודיכאון הוא דו-כיווני, כלומר כל סימפטום יכול להשפיע ולהחמיר את האחרים. לצורך העניין, תחושות העייפות המתמשכות והאנרגיה הנמוכה הקשורות לדיכאון יכולות להגביר את תחושת חוסר התקווה וחוסר האונים. מהצד השני, הנטל הרגשי של התופעה יכול לנקז את המשאבים הפיזיים של הפרט, ולהעצים עוד יותר את תחושות העייפות והחולשה.

שינויים בתיאבון ובמשקל:

שינויים בתיאבון או במשקל הם עוד ביטוי פיזי שכיח של דיכאון. אנשים מסוימים עשויים לחוות ירידה בתיאבון וירידה לא מכוונת במשקל, בעוד שאחרים עשויים לפנות למזון ולצרוך יותר ממנו, ולחוות עלייה במשקל. שינויים אלה יכולים להשפיע עוד יותר על בריאותם הכללית, לתרום לעייפות, לתפקוד חיסוני מוחלש ולבעיות נלוות אחרות. תנודות כאלה בתיאבון ובמשקל אינן רק תוצרי לוואי של הרגלי תזונה לקויים, אלא קשורות קשר הדוק למאבקים הרגשיים והפסיכולוגיים הבסיסיים של דיכאון. בנוסף, תרופות יכולות להשפיע על התיאבון (לרוב לכיוון עלייה במשקל). השינויים במשקל יכולים להשפיע על התדמית האישית של הסובל מדיכאון ולהעמיק את תחושת הערך העצמי הנמוך. שינויים בתיאבון יכולים להשפיע גם על אי הרצון להיות מעורבים חברתית.
תסמינים גופניים אלו משמשים אינדיקטורים קריטיים לצורכי טיפול ותמיכה מקיפים.

בעיות עיכול:

אנשים מדווחים על הפרעות שונות במערכת העיכול וביניהן, כאבי בטן, נפיחות, תחושת ריבוי גזים, בחילות, עצירות או שלשולים. תסמינים אלו אינם מקריים, אלא קשורים לתגובת הגוף למתח הממושך, לחרדה ולסערה הרגשית המלווה דיכאון. ציר המעי-מוח זו מערכת עצבית מפותחת המובילה את התחושות של מערכת העיכול למוח ומהמוח למערכת העיכול. לרגשות תפקיד מכריע בקשר זה. כאשר אדם מדוכא, תגובת הלחץ עלולה לשבש את האיזון של חיידקי המעי, להשפיע על ייצור אנזימי העיכול ולשנות את תנועתיות המעיים, מה שמוביל לאי נוחות ובעיות עיכול משמעותיות.

במחקרים האחרונים נמצא כי למיקרוביום, מערכת החיידקים במעי, ולעצב הואגוס- עצב המגיע מהמוח לאברים שונים בגוף (לב, ריאות ומערכת העיכול), תפקידים מרכזיים בציר המעי-מוח. המיקרוביום משפיע על הייצור והאיזון של נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) כמו סרוטונין ודופמין, שיש להם תפקיד חשוב במצב הרוח ובתחושות חרדה ודיכאון. עצב הואגוס, שמחבר את המוח עם המעי, משדר אותות שמאפשרים למוח “לחוש” את מצב המעי ולהגיב בהתאם.

אי הנוחות הפיזית מתסמינים במערכת העיכול עלולה להגביר מתח וחרדה ולדרדר את מצב הדיכאון. משחק גומלין זה מקשה עוד יותר על הבריאות הנפשית והפיזית של האדם. בעיות אלו במערכת העיכול עלולות להפחית עוד יותר את איכות החיים, ולהחמיר את האתגרים הנפשיים והרגשיים איתם מתמודדים אנשים עם דיכאון. טיפול בתסמינים אלו חיוני בתהליך של הבראה מדיכאון קליני. יש מצבי דיכאון קיצוני הנקראים בשפה מקצועית דיכאון עם תסמינים פסיכוטיים, בהם האדם משוכנע שקיימת אצלו מחלה לא מאובחנת במיוחד במערכת עיכול, למרות הוכחות רבות שמחלה זו אינה קיימת.

נדודי שינה או שינה יתרה:

הפרעות שינה הינן סימפטום מרכזי של מצבי דיכאון. הפרעות שינה יכולות להופיע כקושי משמעותי להירדם, כהתעוררויות תכופות במשך הלילה עם קושי להירדם שוב וכהתעוררות מוקדמת. התעוררות מוקדמת הינה סימפטום קלאסי של הדיכאון הקליני. במצבי דיכאון של המאניה דיפרסיה אפשר לאבחן שינת יתר כאשר האדם מדווח שהוא ישן 2-3 שעות יותר מהנורמה של עצמו. מצב זה נקרא “היפרסומניה”. כתוצאה מהפרעת השינה, המטופלים חווים לילות חסרי מנוחה המובילים לעייפות כרונית. לעומת זאת, חלקם עשויים למצוא את עצמם ישנים יתר על המידה, אך עדיין מרגישים שאינם רעננים עם היקיצה. הפרעות שינה אלו מחמירות עוד יותר את תסמיני הדיכאון, ויוצרות מעגל של תשישות וחוסר יציבות רגשית. גם נדודי שינה וגם שנת יתר הם תסמינים משמעותיים לתופעה.

הפרעת שינה נוספת היא הופעת סיוטים בזמן השינה מלווים בהתקפי חרדה. במצבים אלו האדם מתעורר עקב חלומות סיוטיים עם תופעות פיזיות של חרדה, תחושת חנק ותחושה שמשהו לא טוב קורה לגופו. הוא מרגיש קושי לנשום, דפיקות לב והזעות.

ניתן לבדוק את השינה של מטופלים עם דיכאון במעבדת שינה. התוצאות של בדיקות השינה שנעשו על סובלים מדיכאון מוכיחות את הדיווחים של קשיי הירדמות, שינה טרופה במשך הלילה ומיעוט שעות שינה. בהסתכלות קרובה על תרשימי שינה מתגלים ממצאים מעבדתיים כגון היעדר סימנים של שינה עמוקה, ריבוי תנועות גלגלי העיניים (תופעות R.E.M) ועוד.

כאבים מפושטים בגוף:

מתבטא לעיתים קרובות באמצעות כאבים בלתי מוסברים בגוף. אנשים הסובלים מדיכאון חווים לרוב אי נוחות מתמשכת בשרירים ובמפרקים, כאבי ראש וכאבי גוף כלליים ללא כל סיבה רפואית נראית לעין. כאבים אלו קשורים קשר הדוק לתגובת הלחץ של הגוף, כאשר מצוקה רגשית ממושכת עלולה להוביל לדלקות ולרגישות מוגברת לכאב. בנוסף, דיכאון יכול לשנות את תפיסת הכאב, ולגרום למצב שאפילו כאבים קלים מורגשים עזים יותר. תסמינים אלו עלולים להשפיע קשות על התפקוד היומיומי, להוביל לירידה בתנועתיות ולגרום לתחושות של חוסר אונים ותסכול.

כאבי ראש:

אנשים חווים לעיתים קרובות כאבי ראש, מתחים כרוניים או מיגרנות, שעלולים להחמיר עוד יותר את המצוקה הרגשית שלהם. כאבי ראש אלו קשורים לתגובת הלחץ של הגוף, שכן סערה רגשית ממושכת יכולה להוביל למתח שרירים ולרגישות מוגברת לכאב.
בנוסף, המתח הנפשי והחרדה המתמידים הקשורים לדיכאון יכולים להחמיר את תדירות ואת עוצמת כאבי הראש הללו. נוכחותם של כאבי ראש כרוניים עלולה לפגוע באופן משמעותי בתפקוד ולהקשות על ריכוז, עבודה או עיסוק בפעילויות אחרות, ובכך להנציח את הדיכאון.

חוסר שקט ו/או עצבנות:

אנשים עלולים למצוא את עצמם במצב מתמיד של מתח. הם נאבקים להירגע ועלולים להיות נסערים בקלות מהפרעות שלפני הדיכאון היו מוגדרות כקלות. חוסר שקט זה עלול להוביל לקשיי ריכוז, שיבוש שינה ותחושת אי נוחות כללית. העצבנות נובעת לעתים קרובות מהעומס הרגשי המכריע של דיכאון, הגורם לאנשים להגיב בצורה אינטנסיבית יותר לגורמי לחץ. תסמינים אלו עלולים לפגוע ב​​מערכות יחסים ולשבש אינטראקציות יומיומיות, שכן לאנשים הקרובים לאדם הסובל מהדיכאון, עשוי להיות מאתגר להבין את השינויים הפתאומיים במצב הרוח ובהתנהגות של יקיריהם.

ירידה בחשק ובתפקוד המיני:

לדיכאון יש לרוב השפעה עמוקה על הבריאות הגופנית, כאשר ירידה בתשוקה ובתפקוד המיני הם תסמינים נפוצים. אנשים החווים דיכאון עשויים להבחין בירידה משמעותית בחשק המיני שלהם, מה שמוביל לחוסר עניין בפעילויות מיניות. הפחתה זו בתשוקה המינית אינה רק תוצאה של עייפות אלא קשורה גם למצבו הרגשי והפסיכולוגי של האדם. העצב, חוסר התקווה וחוסר התחושה הרגשית המאפיינים דיכאון יכולים להקשות על אנשים לעסוק או להנות מרגעים אינטימיים.

יתר על כן, דיכאון משפיע על האיזון ההורמונלי והנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) של הגוף, אשר ממלאים תפקידים מכריעים בוויסות העוררות המינית והביצועים. לדוגמה, סרוטונין, נוירוטרנסמיטר המקושר לוויסות מצב הרוח יכול להשפיע, חוסר האיזון שלו יכול להוביל לירידה בחשק המיני.

שינויים אלה יכולים ליצור קושי במערכות יחסים של האדם ולהוביל לתחושות של חוסר התאמה, אשמה ותסכול, הן עבור האנשים המושפעים והן עבור בני זוגם. הלחץ והמתח היחסי כתוצאה מכך יכולים להחמיר את הסימפטומים של הדיכאון וליצור מעגל מאתגר עבור הזוגיות.

כיצד לטפל בתסמינים פיזיים כתוצאה מדיכאון

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי בשילוב עם טיפול פסיכיאטרי-תרופתי הינו הדרך השלמה והנכונה ביותר לטיפול בדיכאון קליני. לאחרונה נעשתה עבודה מקיפה על שיטות הטיפול הרגשי והשפעתן על דיכאון. הטיפולים וההתערבויות שנמצאו כבעלי השפעה חיובית על מהלך הדיכאון היו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), מיינדפולנס וטיפול דינמי לטווח קצר.

טיפול רגשי עוזר לסובלים מהתופעה לשנות דפוסי חשיבה וצורות התנהגות, להחלים מהדיכאון ולזכות בשליטה מחודשת בחיים. הם נמצאו מועילים מאוד לא רק בעת הדיכאון עצמו, אלא גם כמניעה מחזרתו בעתיד.

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי יכול להינתן רק ע״י רופא (עדיפות לפסיכיאטר) ויוצע למטופל כאשר עוצמת הסימפטומים, הסבל האישי והפגיעה התפקודית הם כאלו שמצדיקים מתן טיפול תרופתי.

לעיתים המחשבה על לקיחת תרופות נגד דיכאון יכולה להיות מפחידה וישנה רתיעה מסוימת מהיעזרות בהן. חשוב להבין שאמנם דיכאון קליני נתפס כמחלה עם מאפיינים נפשיים/פיזיים, אך בעצם מדובר בחוסר איזון של חומרים כימיים המופרשים בטבעיות במוח ואחראיים על התפקוד, החשיבה, הרגש והתפיסה הבריאה של האדם. את חוסר האיזון הזה ניתן לווסת בעזרת התרופות.
תרופות פסיכיאטריות רבות מתבססות על שיטות שונות לוויסות הפרשה של חומרים במוח כגון סרוטונין, נוראפינפרין ודופמין. אלו הם מוליכים עצביים, כלומר חומרים המאפשרים תקשורת בין סוגי תאים שונים במוח ונמצאים בבסיס תפקודים רבים שלו.

• התרופות השכיחות ביותר כטיפול ראשוני הן התרופות שחוסמות את הקליטה החוזרת של סרוטונין (SSRIs).
• תרופות נוספות שהן בשימוש נרחב הן תרופות שחוסמות גם את הקליטה החוזרת של סרוטונין וגם של אפינפרין (SNRIs)
• וורטיוקסטין – חוסמת את הקליטה החוזרת של סרוטונין וגם פועלת על קולטנים נוספים של סרוטונין.
• תרופות טרי-ציקליות – תרופות הנחשבות מהדור הקודם, פועלות על מגוון קולטנים במוח.
  הן נחשבות כיעילות, אך יכולות להוביל לתופעות לוואי משמעותיות יותר. בדרך כלל הן ניתנות אם אין תגובה לתרופות יותר מתקדמות.

חשוב מאוד לציין כי כמעט ואין תרופה שלא מלווה בתופעות לוואי אפשריות. לרוב תופעות הלוואי קלות וחולפות תוך זמן קצר.
תרופות נוגדות דיכאון יכולות לגרום בעצמן לחלק או לכל התופעות הפיזיות שהזכרנו ואף אחרות נוספות שלא מוכרות כסימפטום של דיכאון. לכן מאוד חשוב שאנשים המטופלים באמצעות תרופות שכאלו ישהו במעקב מסודר אצל רופא מטפל, עם עדיפות לפסיכיאטר מטפל, שילווה את הטיפול ויוכל לבצע שינויים במידת הצורך.

לא אפרט במאמר זה על כל התרופות הנמצאות בשימוש בטיפול של דיכאון. אני מציע בחום לפנות לכתבות אחרות באתר בנושא תרופות פסיכיאטריות.

ישנם גם טיפולים מתקדמים

כפי שציינתי, לרוב נעזרים בתרופות כדי לווסת את הפעילות המוחית, אך ניתן להיעזר גם בטיפולים מתקדמים לדיכאון. זה יכול להיעשות בשילוב עם תרופות או בנפרד.

השיטות המאושרות כיום:

• נזעי חשמל (ECT ):
• TMS/Deep TMS- גרייה מגנטית
• טיפול בקטמין ואסקטמין
ניתן לקרוא על טיפולים אלה באתר.

הצעות לטיפול עצמי בתסמינים פיזיים של דיכאון

ניהול הסימפטומים הפיזיים בדיכאון דורש לעתים קרובות גישה רב-גונית המתייחסת הן להיבטים הפיזיים והן להיבטים הרגשיים של המצב.

אסטרטגיות כמו ביסוס שגרת שינה עקבית, עיסוק בפעילות גופנית סדירה, שמירה על תזונה מאוזנת ותרגול טכניקות להפחתת מתחים כמו תרגילי מיינדפולנס או הרפיה יכולים לעזור להקל על עייפות ולהגביר את רמות האנרגיה.
על ידי טיפול הן בסימפטומים הפיזיים והן בבעיות הרגשיות הבסיסיות התורמות לדיכאון, אנשים יכולים לפעול למען החזרת רמות האנרגיה שלהם, שיפור איכות חייהם והחזרת תחושת החיוניות והמטרה.

טיפולים המתמקדים הן בהיבטים הפסיכולוגיים והן בסימפטומים הגופניים של הדיכאון בהקשר שינויי תיאבון ומשקל, כגון התאמות תזונתיות, טכניקות ניהול מתח, ואולי גם תרופות, יכולים לשפר משמעותית את הרווחה הכללית ולשפר את היעילות של אסטרטגיות ניהול דיכאון.

בנוסף, טיפול בכאבי הגוף חיוני גם כן לטיפול בדיכאון, תוך הדגשת הצורך בהתערבויות פסיכולוגיות ופיזיותרפיות כאחד כדי להקל על העומס הכולל של המצב.

טיפול עצמי מקיף באי השקט והעצבנות המשפיעים באופן משמעותי על איכות החיים ועל הבריאות הנפשית הכללית, צריך לכלול אסטרטגיות לניהול מתח, כגון טכניקות מיינדפולנס והרפיה, התאמת סביבה וטיפוח ויסות רגשי באמצעות טיפולים כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).

בהקשר לירידה בחשק ובתפקוד המיני יש צורך בגישה טיפולית מקיפה. ייעוץ פסיכולוגי יכול לעזור ליחידים ולזוגות לנווט את המורכבות הרגשית ולשפר את התקשורת והאינטימיות. התערבויות רפואיות, לרבות התאמות לטיפול תרופתי או כניסת טיפולים המכוונים ספציפית להפרעות בתפקוד המיני, יכולות להיות גם יעילות. בנוסף, שינויים באורח החיים יכולים לתמוך ברווחה הכללית ולשפר את הבריאות המינית. על ידי התייחסות הן להיבטים הפסיכולוגיים והן להיבטים הפיזיים של סוגיה זו, אנשים יכולים לפעול למען החזרת חיים אינטימיים מספקים ובריאים.

במחקרים האחרונים נמצא כי פרוביוטיקה יכולה לשחק תפקיד חשוב בניהול דיכאון באמצעות השפעה על ציר המעי-מוח. פרוביוטיקה יכולה לעזור לשפר את האיזון של המיקרוביום במעי. כפי שציינו קודם, זה מה שמשפיע על ייצור נוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין ודופמין, שהם קריטיים לאיזון מצבי הרוח​​. נמצא כי המיקרוביום יכול להשפיע על פעולתו של עצב הואגוס ועל ייצור הורמונים ונוירוטרנסמיטורים שונים.

גישות אלו מסייעות להקל על הביטויים הגופניים המעיקים של דיכאון, ומקדמות אורח חיים מאוזן ובריא יותר.

סיכום

דיכאון הוא מצב נפשי מורכב המתבטא במגוון תסמינים פיזיים ורגשיים המשפיעים על איכות החיים של האדם. תסמינים פיזיים של דיכאון כוללים עייפות ואנרגיה נמוכה, שינויים בתיאבון ובמשקל, בעיות עיכול, הפרעות שינה, כאבים בלתי מוסברים, כאבי ראש, חוסר שקט ועצבנות וירידה בחשק ובתפקוד המיני. תסמינים אלה משקפים את הקשר העמוק בין הגוף והנפש וכיצד דיכאון יכול להשפיע על בריאותו הכללית של האדם.

טיפולים פסיכולוגיים כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ומיינדפולנס יכולים לסייע לשנות דפוסי חשיבה ולשפר את מצב הרוח. טיפול תרופתי בתרופות כגון SSRIs ו-SNRIs יכולים לסייע לווסת את הכימיקלים במוח האחראיים על התפקוד הרגשי והפיזי.

בנוסף לטיפולים הפסיכולוגיים והתרופתיים, ישנן אסטרטגיות לניהול עצמי היכולות לשפר את רווחת המטופלים. אלו כוללות שמירה על שגרת שינה עקבית, פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת, תרגול טכניקות להפחתת מתחים כמו מיינדפולנס והרפיה, ושימוש בפרוביוטיקה לשיפור האיזון של המיקרוביום במעי.

בגישה כוללת ומשולבת, ניתן להקל על התסמינים הפיזיים והרגשיים של דיכאון, לשפר את איכות החיים ולהחזיר תחושת חיוניות ומטרה לאנשים הסובלים מדיכאון.

מקורות:

1. The Link Between Depression and Physical Symptoms Madhukar H Trivedi, M.D The Journal of Clinical Psychiatry 2004

2. Painful Physical Symptoms in Depression: A Clinical Challenge Thomas N. Wise etal Pain Medicine 2007

3. Depression and associated physical diseases and symptoms Goodwin GM – Dialogues in clinical neuroscience, 2006

4. Physical symptoms of depression: unmet needs Greden JF- Journal of Clinical Psychiatry, 2003

5. Painful physical symptoms and treatment outcome in major depressive disorder: a STAR*D (Sequenced Treatment Alternatives to Relieve Depression) report Leuchter AF et al Psychological Medicine June 2009