vhjgfhgfh

 

רסיטל (RECITAL)

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

רסיטל (RECITAL) הינו השם המקורי של חומר פרמקולוגי בשם ציטלופרם (CITALOPRAM). לתרופה שם גנרי נוסף ציפרמיל (CIPRAMIL) שנמכר בישראל. מאמר זה נכתב כהדרכה ראשונית למטופל ואינו תחליף לדיון עם הרופא המטפל או קריאת העלון למטופל המצורף לתרופה.

מאמר זה נכתב כהדרכה ראשונית למטופל ואינו תחליף לדיון עם הרופא המטפל או קריאת העלון למטופל המצורף לתרופה. במצבים פסיכיאטרים רצוי לפנות לפסיכיאטר מומחה.

לאיזה משפחה משתייכת רסיטל

רסיטל משתייכת לקבוצה של תרופות בשם חוסמי הקליטה החוזרת של סרוטונין -SSRIs (selective serotonin reuptake inhibitors). למעשה בתוך המולקולה הכימית של רסיטל קיימת תרופה נוספת מאוד דומה לה בשם ציפרלקס. החברה המייצרת רסיטל הבינה שניתן להפיק ממנה גם ציפרלקס וכך עשתה. קיים דמיון כימי רב בן שתי המולקולות ופרט להבדלים קטנים הם נחשבות לכמעט זהות.

תרופות מקבוצת SSRIs נחשבות לקו ראשון בטיפול של מצבים קליניים של דיכאון, חרדה, ו OCD. סרוטונין הוא אחד מהמוליכים העצביים החשובים במוח האדם. רסיטל (RECITAL) פעילה על התאים במוח המכילים סרוטונין. אחרי שהסרוטונין מופרש מתא העצב רסיטל הוא מונע את החזרה של הסרוטונין לתוך תא העצב. כתוצאה, הסרוטונין פועל זמן רב יותר על המרכזים שקשורים לרגשות, למחשבות, לשינה, לתיאבון ועוד. הריכוז הגבוה יותר של הסרוטונין מסייע לשיפור תסמינים של דיכאון, חרדה וOCD. הרסיטל (RECITAL) חוסם את הפעילות של המנגנון שמוליך את הסרוטונין חזרה לתא העצב.

באלו מצבים קליניים ניתן להשתמש ברסיטל?

  • דיכאון מג’ורי
  • מניעת גלים חוזרים של דיכאון
  • תסמונת טורדנית כפייתית – OCD
  • גלים של דיכאון בסובלים ממאניה דפרסיה

איך משתמשים בתרופה?

  • מומלץ ליטול את התרופה בהשגחת רופא, עדיף פסיכיאטר.
  • מעקב רפואי או פסיכיאטרי חשוב במיוחד בתחילת הטיפול כדי לעקוב על הופעת תופעות לוואי, החמרה של הסימפטומים, הופעה של אי שקט או של מחשבות אובדניות
  • התרופה ניתנת בטבליות דרך הפה פעם ביום. אפשר לחלק לפעמיים ביום. מומלץ לעלות את המינון באופן הדרגתי
  • המינון של רסיטל (RECITAL) נע בין 20-40 מג ליום. מתן מינונים גבוהים יותר דורש מעקב של ECG (בדיקה שגרתית של תפקוד הלב)
  • בגיל הגריאטרי מומלץ לא לעבור את 20 מג ליום
  • מומלץ ליטול את התרופה אחרי ארוחה, עדיף בבוקר. שימוש אחרי אוכל מקל על תופעות לוואי במערכת העיכול. במידה והתרופה גורמת לישנוניות אפשר ליטול אותה לפני השינה
  • ההשפעה הטיפולית של התרופה מתחילה תוך 2-4 שבועות מתחילת הטיפול. ההשפעה המקסימלית של התרופה מורגשת כ 4-8 שבועות מתחילת הטיפול
  • לרוב, יש להמשיך בטיפול 4-6 חודשים מתחילת השיפור הקליני. במקרים רבים הטיפול התרופתי נמשך תקופות ממושכות יותר
  • לא מומלץ להפסיק את הטיפול בצורה פתאומית וללא התייעצות עם רופא
  • לשם בדיקת אינטראקציות בין תרופתיות יש למסור לרופא המטפל את רשימת התרופות הנוספות שהמטופל נוטל
  • מומלץ להיות במעקב רפואי בזמן נטילת התרופה. הרופא המטפל יקבע אילו בדיקות יש לבצע. המלצה זו חשובה במיוחד בגיל הגריאטרי לאור האפשרות שהתרופה תגרום לירידה ברמת המלחים בגוף.
  • מומלץ ליטול את הטיפול באופן סדיר מדי יום. אם מנה אחת נשכחת אין צורך להכפיל מינון למחרת.
  • לא מומלץ ליטול את התרופה ביחד עם אלכוהול או סמים

מה הן התופעות של הפסקה פתאומית של רסיטל?

הפסקה פתאומית של התרופה לא מומלצת. הדבר יכול להוביל לתופעות פיזיות ונפשיות מטרידות ולא נעימות. כל הפסקה של התרופות, במיוחד אם נלקחו זמן רב, חייבת להיעשות באופן הדרגתי. מטופל הנוטל רסיטל (RECITAL) מספר חודשים, עליו להוריד רבע מהמינון פעם בשבוע עד ההפסקה המלאה.

האם רסיטל גורם למחשבות אובדניות ולמעשים אובדניים?

בעלון למטופל רשומה אזהרה המציינת שתרופה זאת, כמו כל התרופות נוגדות הדיכאון, יכולה לגרום להופעה או להחמרה של מחשבות אובדניות. אזהרה זאת מתמקדת בילדים, מתבגרים ובוגרים עד גיל 24.

בעולם המקצועי קיים דיון נוקב סביב אותה אזהרה. המציאות הקלינית מראה שלמעשה תרופות נוגדות דיכאון מקטינות את הסיכון האובדני ומונעות במידה ניכרת התאבדויות.

האם רסיטל מגביל את היכולת התפקודית של המטופל?

רסיטל (RECITAL) נחשבת לתרופה בטוחה עם מעט תופעות לוואי שלא משפיעה באופן משמעותי על היכולת המנטלית או התפקודית (כולל נהיגה). למרות זאת, מומלץ לאנשים עם מקצועות מיוחדים כמו נהגים, מפעילים ציוד כבד, שוטרים, ועוד, לנהוג במשנה זהירות בתחילת הטיפול ולדווח לרופא המטפל על כל שינוי שיורגש, במיוחד בתחילת הטיפול.

מהן תופעות הלוואי של רסיטל (RECITAL)

רסיטל תרופה כמעט זהה לציפרלקס – למידע נוסף היכנסו לעמוד על ציפרלקס, לכן תופעות הלוואי הרשומות זהות בין התרופות, השפעה על הקרישיות הדם. דמם עקב שינויים בתפקוד הסרוטונין בטסיות הדם יכול להופיע במערכות שונות כמו מערכת העיכול, מתחת לעור, ואפילו דמם מוחי. תופעה זאת לא שכיחה ומופיע בתדירות זהה לזו של תרופות SSRI אחרות.

  • במערכת הלב וכלי הדם: שינויים בהולכה העצבית (הערכת QTc) במינונים גבוהים, שינויים בקצב הלב
  • במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, החמרה של מיגרנות, חרדה ואי השקט, הפרעות שינה, רעד קל, קפיצות של השרירים, החמרה של פרכוסים אצל סובלים מאפילפסיה וחריקת שיניים
  • מעבר מדיכאון למאניה או היפו מאניה: טיפול עם רסיטל למטופל הסובל ממאניה דפרסיה הנמצא בדיכאון יכול לגרום למעבר מדיכאון למאניה היפו מאניה.
  • ריכוז מלחים בגוף: רסיטל יכול להוביל להורדה של רמת הנתרן בגוף, במיוחד במטופלים בגיל השלישי.
  • במערכת העיכול: בחילות, הקאות, שלשולים, עלייה או ירידה של התיאבון. אלו תופעות שכיחות של הרסיטל החולפות בדרך כלל תוך 2—4 שבועות.
  • הפרעה בתפקודי כבד. תרופות באופן כללי וביניהן הרסיטל יכולות לגרום לשינויים בתפקודי כבד. לכן יש לבצע בדיקות דם תקופתיות
  • סינדרום סרוטונרגי. תופעה לא שכיחה שיכולה להופיע כאשר משתמשים ביותר מתרופה אחת המשפיעה על רמת הסרוטונין במוח. תופעות כמו עצבנות יתר, תחושה של זרמים חשמליים בגפיים, הזעות, רעד,
  • שינויים במצב ההכרה ועוד. יש לדווח מידית לרופא המטפל אם מרגישים סימפטומים אלו.

השפעות של רסיטל על התפקוד המיני

תרופה זו מאוד דומה לציפרלקס עם תופעות לוואי מיניות דומות מאוד. רסיטל (ציפרמיל) יכול לגרום לירידה בחשק המיני, להפרעות בזיקפה, לחוסר מוכנות ליחסי מין אצל האישה והפרעות ביכולת להגיע לאורגזמה ולהנות ממנו. השכיחות של התופעות דומה בין שתי התרופות ויכול להגיע לבסיבות 30-40% מהמטופלים.

לאורך הזמן התופעות יכולות לחלוף, אבל באחוז מסוים של מטופלים התופעה תימשך. על מטופלים ומטופלות להתייחס לתופעה במידה והיא קיימת.

אלו אינטראקציות בין תרופתיות יש לרסיטל

  • ארקוקסיה, אדוויל, איבופרופן, נפרוקסן, ועוד תרופות נוגדות כאב או דלקת, יכולות להחמיר את הנטייה של רסיטל לגרום לדימומים
  • רסיטל (RECITAL) מעכב את הפירוק של מדללי דם, דבר שיכול להוביל לדימומים
  • תרופות שמעכבות את הקליטה החוזרת של סרוטונין מגדילות את כמות הסרוטונין החופשי במוח. שימוש בו זמנית של יותר מתרופה אחת מקבוצה זאת, יכול להוביל להרעלת סרוטונין (סינדרום סרוטונרגי).
  • שימוש מקביל של רסיטל עם תרופות משתנות יכול להחמיר את הנטייה לאובדן מלחים.
  • שימוש מקביל של רסיטל עם תרופות לתיקון הפרעות קצב הלב יכול לגרום להשפעת יתר של התרופות.
  • אסור לשלב רסיטל עם תרופה בשם נרדיל (Nardil) עקב הגברה פתולוגית של פעילות סרוטונין במוח וגרימת סינדרום סרוטונרגי.
  • שימוש משולב עם נרדיל: השילוב של סרוקסט עם תרופה בשם נרדיל אסור

שימוש ברסיטל בהיריון והנקה

היריון והנקה מעלים דילמות טיפוליות רבות. מצד אחר יש לדאוג לבריאות העובר וכנגד יש לשמור על הבריאות הנפשית של האם. רסיטל תרופה שנחשבת לבטוחה בהיריון וגם בהנקה, לכן משתמשים בה בתקופות אלו כאשר יש צורך קליני ברור.

נקודות שיש לקחת בחשבון כאשר נוטלים רסיטל בזמן היריון או הנקה:

  • במידת האפשר, עדיף להמתין עם תחילת הטיפול לטרימסטר השני של ההיריון
  • חשוב להיות במעקב פסיכיאטרי בזמן ההיריון. לקראת סוף ההיריון, במידה ואפשרי מבחינה קלינית, ניתן לשקול הקטנת המינון של התרופה כדי להקטין את האפשרות של הופעת תסמיני גמילה אצל העובר
  • שימוש ברסיטל יכול להוביל להקדמת הלידה (שבועיים לפני התאריך המשוער)
  • הדימום בזמן הלידה יכול להיות מוגבר עקב ההשפעה של רסיטל על טסיות הדם
  • קיים סיכון של אחד ל 500-1000 לידות להופעת תופעה בשם יתר לחץ דם במערכת לב ריאות בעובר. סיכון זה הוא כפול מהנורמה אצל נשים שלא נוטלות תרופות.
  • רסיטל עובר לחלב אם בריכוז נמוך, לכן ההנקה מותרת.
  • לא הוכח קשר בין רסיטל וקשיי פוריות, עודף הפלות, או לידות שקטות.

האם רסיטל גורם לעלייה במשקל?

רסיטל לא מוכרת כתרופה שמעלה במשקל. לעיתים רחוקות מטופל מדווח על תיאבון מוגבר ועלייה במשקל.

האם רסיטל תרופה עבורך?

במידה ומצבך הקליני מתאים לאחד מהשימושים המקובלים של רסיטל, פרופ’ גרינהאוס ממליך על התרופה. התוצאות הטיפוליות מורגשות תוך מספר שבועות של הטיפול כאשר השיפור מתרחש באופן הדרגתי.
רסיטל הייתה בשימוש נרחב מאוד אבל כיום תרופה אחרת שמאוד דומה לה, הציפרלקס, תופסת מקום מרכזי יותר בטיפול. במידה ופרופ’ גרינהאוס יחשוב שהרסיטל מתאים לך הוא יציע אותה ויסביר את הסיבות להמלצתו.

סיכום

רסיטל (RECITAL) הינה תרופה הנמצאת בשימוש נרחב בישראל. התרופה יעילה ועם פרופיל תופעות לוואי סביר ולא מסוכן בדרך כלל. יש להשתמש בתרופה לפי הוראות הרופא ולבצע מעקב תקופתי.

כותב המאמר:
פרופסור אמריטוס לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב. מייסד "מיינד קליניק", פסיכיאטר מטפל וחוקר מזה 4 עשורים בתחום הניורוביולוגיה של הדיכאון והחרדה. לאורך הקריירה, פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים והדריך דורות רבים של מתמחים, אשר השתלבו במערכת הרפואית במדינת ישראל. מייסד התוכנית לטיפול בנזעי חשמל ECT באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ונחשב כמומחה מספר 1 בתחום. בארץ פרופסור גרינהאוס מחלוצי הטיפול בגרייה מגנטית TMS וטיפול בקטמין. כיהן בתפקידים ניהוליים, מנהל המערך הפסיכיאטרי של בית חולים תל השומר, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, בתי חולים כפר שאול ואיתנים ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית.

צרו קשר


    צרו קשר


      צרו קשר עם פרופסור לאון גרינהאוס


        דילוג לתוכן