הקשר בין דיכאון קליני לתפקודי המוח

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

לעיתים קרובות אנשים הסובלים מדיכאון שואלים אותי “דוקטור אני מרגיש כ”כ לא טוב וכל הבדיקות שלי תקינות, ממה אני סובל”?

לשאלה זו אין תשובה חד משמעית. הסימפטומים של דיכאון יכולים להיות חריפים מאוד ולפגוע באופן משמעותי בתפקוד האדם ובאיכות חייו, לעיתים אף לתקופות ממושכות.

הדבר המפתיע הוא שלמרות העצמה של הדיכאון, הבירור הגופני בדרך כלל לא מגלה כל ממצא פתולוגי.

התפתחויות חדשות בתחום של הדמיה של תפקודי המוח מגדילות באופן משמעותי את היכולת של הרופא לאבחן ליקויים תפקודיים במוח של האדם שסובל מדיכאון. במאמר זה אני סוקר את ההתפתחויות האלו. אני ממליץ לקורא להתמיד בקריאה של המאמר על אף המונחים החדשים עליהם אני מתדיין.

המוח האנושי הוא האיבר המורכב ביותר בגוף האדם. שיטות אבחון אשר מתפתחות בשנים האחרונות מאפשרות לראשונה הבנה מעמיקה יותר של הקשר בין מבנה המוח ותפקודו לרגשות, מחשבות, תהליכי הזיכרון ועוד. כמו כן, מתבהר בהדרגה הקשר שבין תהליכים לקויים של המוח ומחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות.

התפתחויות בתחום האבחון מתרחשות בשלושה צירים מרכזיים:

1. פיתוח של שיטות הדמיה מוחית חדישות בעזרת תהודה מגנטית

    א. אנטומית (MRI),

    ב. תפקודית (functional MRI),

    ג. הדמיית המבנה של החומר הלבן במוח (difusión tensor imaging),

2. הדמיה מוחית בעזרת טומוגרפיה ע”י פוזיטרונים (PET)

3. בדיקת הגלים החשמליים של המוח בעזרת מחשוב מתקדם ( א.א.ג. ממוחשב-QEEG).

אז מה הקשר בן הדברים האלו  ל- אבחון וטיפול בדיכאון קליני?בעזרת השיטות הללו הצליחו המדענים למפות את אזורי המוח הקשורים בתפקוד הפיזיולוגי, הקוגניטיבי והרגשי לסוגיו והקשר ביניהם. כיום ניתן לבדוק מה קורה במוח האדם כאשר הוא מאוהב, מתכנן מהלכים, מנסה לזכור פריטים או כאשר הוא נפגע מפרידה או שהוא נחרד מדבר מה. ההתקדמות בשיטות האבחון חשובות במיוחד לאוכלוסייה הפסיכיאטרית וכיום חוקרים כיצד ובמה המוח משתנה, כאשר החולה מדווח על דיכאון, מצב פסיכוטי או על מצב נפשי לא מאוזן אחר.

השילוב הטכנולוגי שתיארתי הוביל להגדרה מדעית חדשה בשם Human Connectomics שבתרגום חופשי לעברית הוא “החיבוריות האנושית”. הבדיקות הללו מאפשרות לנו למפות את החיבורים האנטומיים והתפקודיים הקיימים בן האזורים השונים של המוח. אפשר לבצע בדיקות אלו בזמן שהאדם נח ולא עסוק בפעילות מנטלית וגם בזמן שהאדם מפעיל את כושרו השכלי במבדקים שונים. אצל החולה שסובל מדיכאון תוארו הפרעות בחיבוריות בין החומר האפור של האונות הפרונטליות לבין החומר האפור של אזור עמוק יותר בשם The cingular cortex, הקורטקס הסינגולרי. קשר זה למשל, בולט במיוחד כאשר האדם מתבקש לבצע פעולות חשיבתיות שונות.

הקשר בין האזורים שהזכרתי מתבצע דרך הסיבים והמסילות של החומר הלבן במוח. הסיבים נוצרים בתאי המוח ובהדרגה מתאגדים למסילות. יש אזורים במוח שנקראים Hubs, הובס, בהם המסילות מתרכזות. אפשר לחשוב על זה כמערכת הכבישים של המוח, כאשר ההובס הם הצמתים המרכזיים. תפקוד לקוי של צמתים אלו עלול להוביל לסימפטומים נפשיים מפושטים ולהסביר לדוגמה מדוע בזמן הדיכאון יימות במקביל הפרעות בשינה ותיאבון, הפרעות ברצייה ותכנון, מצב רוח דיכאוני וסימפטומים גופניים כגון כאבים שונים ובחילות.

המקור של כל סימפטום של הדיכאון נמצא באזור מוחי אחר. ההפרעות בשינה ובתיאבון נוצרות באזורים הפרימיטיביים של המוח, ההפרעות בתפקודים הקוגניטיביים קשורים לתפקוד של האונות הקדמיות של המוח, ההפרעות במצב הרוח נוצרות באזורים שנקראים היפותלמוס Hypothalamus ובאניסולה הקידמית Insula, והסימפטומים הגופניים קרוב לוודאי קשורים לתפקוד לקוי של האינסולה האחורית.

החיבוריות, Connectomics, מאפשרת לנו להבין את התפתחות הדיכאון. במצבים של מתח נפשי כמו מוות במשפחה, כישלון כלכלי או בעיות בזוגיות ועוד, מופעלות המערכות המוחיות שהזכרתי לעיל יחד עם הפרשות הורמונליות כגון קורטיזול, סרוטונין ונוראדרנלין. בצורה כזו האדם מתמודד עם הקושי הרגשי והמעשי שהוא חווה. אדם שלא נוטה לדיכאון יצליח לווסת את ה”רעש” שנוצר במערכת הנוירוביולוגית והפסיכולוגית ובהדרגה יחזור לתפקוד רגיל. לעומת זאת, יכולות הוויסות של אותן מערכות, בקרב אנשים בעלי נטייה גנטית לדיכאון, תהיה לקויה ולכן תופיע חוסר התאמה בתקשורת העצבית באותם אזורים במוח. חוסר וויסות זה יורגש במיוחד בהובס, Hubs (הצמתים המרכזיים של קווי התקשורת) השונים של המוח. בתמונה המצורפת מדגימה את הקישוריות האנושית דרך החומר הלבן במוח.(תמונה זו פורסמה במאמר של Xia et al 2013 Citation: Xia M, Wang J, He Y (2013) BrainNet Viewer: A Network Visualization Tool for Human Brain Connectomics. PLoS ONE 8(7)

כיום ניתן לבדוק את תהליכי הדיכאון באמצעות הטכנולוגיות אותן הזכרתי לעיל. מבין כל הטכנולוגיות הקיימות, הנגישה ביותר היא אלקטרואנצפלוגרפיה ממוחשבת, QEEG. הבדיקה הממוחשבת של הגלים החשמליים במוח הינה בדיקה לא פולשנית ולא מכאיבה, בעזרתה ניתן לבחון את החיבוריות האנושית וגם לטפל בכשלים הקיימים במערכת. הנוירופידבק, NeuroFeedback, הינה שיטה טיפולית המאפשרת לתקן את הכשלים בחיבוריות המוחית. השילוב של טיפול בנוירופידבק וטיפול תרופתי נחשב כיום לשילוב מוצלח בטיפול בדיכאון.

במהלך טיפול בנוירופידבק, המטופל מחובר לאלקטרודות אשר מעריכות את הפעילות המוחית בזמן אמת. בזמן הטיפול מבצעים תרגילים שונים אשר משפיעים על וויסות הפעילות של אותם אזורים אשר החיבוריות בהם הייתה לא אופטימלית. תרגילים אלו לא דורשים פעולה פולשנית אלא עבודה קוגניטיבית בעזרת תוכנת מחשב. יתרון חשוב לטיפול באמצעות נוירופידבק הינו האפשרות של חיזוק חיובי של החיבוריות האנושית, דבר אשר יכול לעזור בעתיד להתמודד עם מתחים נפשיים חדשים. בתמונה המצורפת פרופ’ גרינהאוס מדגים את בדיקת ה QEEG  שבעזרתו במצעים את הנוירופידקב.

המחבר הוא פרופסור לפסיכיאטריה ומומחה בטיפול בהתקפי חרדה בקליניקה שלו בתל אביב משתמשים בשיטות מתקדמות, כולל נוירופידבק, בטיפול של דיכאון וחרדה.

קרא עוד על טיפול בחרדה