בדידות- גורמים ודרכים להתמודדות?

כותב המאמר: פרופסור לאון גרינהאוס

בדידות הינה תופעה שכיחה בקרב כל שכבות הגיל, ובמיוחד בקרב מבוגרים מעל גיל 65. בדידות היא תחושה סובייקטיבית וכל אדם חש אותה לפחות פעם אחת בחייו. הבדידות מהווה גורם המשפיע על היבטים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים של האדם.

אנשי מקצוע בתחום הנפש טוענים כי הבדידות היא המגפה של המאה ה-21, ולטענתם היא פוגעת ומזיקה בעיקר בצעירים עד גיל 25 ובמבוגרים מעל גיל 65. כדאי לדעת כי לבדידות יש הגדרות שונות, ובשונה מבד חברתית, כפי שנכפה על רובנו בתקופת הקורונה, תחושת הבדידות (Loneliness) היא סובייקטיבית.

ארגון ה-CDC פרסם לאחרונה מחקר המציג קשר ישיר בין בדידות לבין סיכונים בריאותיים. המחקר חיזק מחקרים אחרים שהצביעו על ההשפעות השליליות של בדידות כגון: התפתחות דיכאון וחרדה, דמנציה, מחלות לב השמנת יתר, סוכרת, התאבדויות בגיל מבוגר, תמותה מוקדמת ועוד.

נתוני הלמ”ס

נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוכיחים כי בדידות הינה תופעה שכיחה בכלל שכבות הגיל. לפי מחקרים חדשים השכיחות של הבדידות לפי גילאים הינה:

• 12% מילדי הגן וכיתה א’
• 8.4% מילדים כיתות ג’ – ו’
• 7% מבני הנוער
• 32% מבוגרים מעל גיל 55

מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות מצאו כי התופעה רווחת יותר אם משקללים בתוצאות גם אנשים שחווים בדידות מדי פעם. חוקרים אלו טוענים כי כמעט 80% מהצעירים עד גיל 25 חווים את תחושת הבדידות מדי פעם. מבוגרים מעל גיל 65 חשים בדידות זאת כ- 40% מהזמן (Victor et Young, Masi et al).

מהי בדידות?

לבדידות יש הגדרות שונות, חלק מהחוקים מגדירים אותה כסיטואציה הגורמת לתחושות כמו חוסר השתייכות וריחוק מאנשים ומסביבה אנושית, חוקרים אחרים מגדירים אותה כהלך רוח של אדם שחש שאין משמעות לחייו.

קורי ושקד מגדירים בדידות כמצב חברתי רגשי המבטא חוסר השתייכות, ריחוק מאנשים ומהסביבה האנושית. סטנלי רבין, אנדרה מטלון ובנימין עוז הנחשבים למומחים מובילים לרפואת הגוף והנפש מתארים את הבדידו כפער בין שאיפת האדם להיות במערבת יחסים חברתיים לבין הקשרים החברתיים הקיימים בפועל. לדבריהם התופעה נפוצה בחברה המודרנית ושכיחה החל מגיל הילדות, למרות שאנו חיים בעידן מודרני עם טכנולוגיות מתקדמות שנועדו לסייע לנו לפתח קשרים חברתיים.

חשוב להדגיש כי הבדידות הינה תחושה סובייקטיבית, והאדם הסובל ממנה אינו בהכרח חי בגפו ונמצא לבד. למעשה, התחושה שכיחה גם אצל אנשים עם חיי חברה תוססים ועשירים וגם בקרב בני אדם בעלי כישור חברתיים תקינים ופעילים חברתית.

אנשים המרגישים בדידות לרוב מדווחים על כך שאין להם קשרים בין אישיים וקשרים חברתיים קרובים. כאמור, זו תחושה סובייקטיבית בלבד, שאינה קשורה בדרך כלל לאירועים חיצוניים, והתופעה גורמת לתחושה מעיקה לתחושת זרות, לניכור, להיעדר יכולת לפתח ולשמור על קשרים חברתיים ורגשיים, להערכה עצמית נמוכה, לפגיעה משמעותית בדימוי העצמי ולהתקפי כעס.

הבדידות מעסיקה פילוסופים, חוקרים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים וסופרים רבים בכל העולם, כך לדוגמה ניטשה, אלבר קאמי והוגים נוספים עסקו רבות בנושא זה. אגב, בארגון הצלב האדום מכנים את התופעה כמגיפ הנסתרת של המאה ה-21, מאחר והיא משפיעה על אנשים בכל הגילים ויכולה להופיע בכל שלב בחיים.

בעקבות שכיחות הבדידות בעולם המערבי, הוחלט למנות שרה לענייני בדידות בממלכה הבריטית, ועל פי סקר בממלכה עולה כי התופעה השכיחה בבריטניה גורמת לתחלואה גבוהה ויש לה השלכות חברתיות ובריאותיו קשות. אגודת הפסיכולוגים האמריקאים (APA) מדווחת על עלייה משמעותית בנתוני הבדידות ולדבריה יש מעל 42 מיליון אמריקאים בגיל 45 ומעלה הסובלים מבדידות כרונית.

ללא ספק משבר הקורונה החמיר את התופעה, בארץ וברחבי העולם, ובשירותי בריאות הנפש של קופות החולים מדווחים על עלייה משמעותית בשיעור הפניות למוקדי השירות.

כיצד משפיעה תחושת הבדידות על האדם?

לתחושת הבדידות בחיי האדם יש היבטים רבים ומגוונים. התופעה גורמת לרגש מכאיב והיא משפיעה גם על היבטים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. תחושת הבדידות מעוררת מצבי חרדה ודיכאון, לכן אין להקל ראש בתופעה וחשוב לפנות לגורם מקצועי כדי לעבור אבחון ולהתאים טיפול.

השפעות פיזיולוגיות – כיום כבר ידוע כי יש קשר הדוק וישיר בין היבטים נפשיים להיבטים פיסיולוגיים ובריאותיים. הבדידות מביאה לבעיות בריאותיות וגורמת לעייפות מוגברת, להפרעות שינה ולפגיעה משמעותית באיכות השינה, לכאבים כרוניים, לפגיעה באיזון ההורמונלי, ליתר לחץ דם, לירידה בתפקודי מערכת החיסון, להשמנת יתר, למחלות לב וכלי דם ועוד.

השפעות נפשיות – מחקרים רבים מצביעים על כך שיש לבדידות לא מעט היבטים נפשיים ולא רק גופניים. הבדידות גורמת לפגיעה קוגניטיבית חמורה ההולכת ומדרדרת עם הגיל, לתחושת מצוקה קשה, למצבי דיכאון, למחשבות אובדניות, למצבי חרדה, להתנהגות אובדנית ועוד. במחקר של Hawkley מתגלה קשר ישיר בין דיכאון לבין בדידות, ואנשי המקצוע מציינים כי אם התופעה מתמשכת, כלומר כאשר סובלים מבדידות מתמשכת, מתגברים התסמינים הדיכאוניים, ומעבר לכך הבדידות מביאה ללחץ נפשי גבוה, לפחד מהערכה שלילית, לחרדה, להתפרצויות כעס ולהערכה עצמית נמוכה.

גורמים לתחושת בדידות

הגורמים המרכזיים לתחושת הבדידות אצל בני אדם הם תורשתיים, אישיותיים וסביבתיים. חשוב לזכור כי האדם הוא יצור חברתי, אך יש אנשים בעלי נטייה גנטית לבדידות. הגורמים שיכולים לגרום לתחושת הבדידות הקשה כוללים מצבים כמו מעבר למקום חדש ולא מוכר, בידוד פיזי, אובדן של בן משפחה או אדם קרוב ומשמעותי בחיים, פרידה ממושכת או שלא מרצון מהילדים, גירושים במשפחה ועוד.

כמו כן, הבדידות יכולה להיות סימפטום של הפרעות פסיכולוגיות שונות, בדרך כלל דיכאון ומצבי חרדה. גורמים אישיותיים כמו הערכת עצמית נמוכה, סטרס גבוה וכו’ מהווים גורמים לתחושת הבדידות.

Hawkley מציין כי בוגרים רבים מרגישים בודדים עקב שילוב של מספר גורמים וסימפטומים כמו לחץ משמעותי בעבודה, מצב תעסוקתי או כלכלי או לחץ כרוני מכל אינטראקציה חברתית ועוד. מחקר אחר של פרופ’ הורוביץ זיהה כי אנשים בודדים נוטים להאשים את עצמם יותר בכישלונות חברתיים, לכן הם מאמצים לעצמם התנהגויות הגורמות לדחייה חברתית, וכך נוצר מעגל קסמים החוזר על עצמו ומגביר את תחושת הבדידות.

לא מעט אנשים בודדים דיווחו על תחושת הבדידות שנגרמה להם על רקע של איומים סביבתיים וחברתיים, ואכן אנשים שחוו אינטראקציות חברתיות או סביבתיות שליליות חשים יותר בודדים, הם גם מפתחים עוינות, סובלים מחרדה, מפסימיות והביטחון העצמי שלהם נמוך.

אגב, חוקרים שונים בדקו ומצאו כי אנשים בודדים נוטים להתחבר לאנשים בודדים אחרים, ומצב זה מביא לתחושת בדידות קשה יותר.

איך להתמודד עם בדידות?

מומלץ לעבור אבחון ולקבל טיפול על ידי גורם מקצועי. מעבר לטיפול, יש דרכים שיכולות לסייע לכל אדם בודד, לדוגמה:

• התנדבות בקהילה.
• לימודים, חוגים, סדנאות וכו’.
• אימוץ חיות מחמד.
• פעילויות פנאי הכוללות מפגשים חברתיים.
• שיפור מיומנויות חברתיות (אימון אישי או קבוצתי וכד’).
• פעילות גופנית קבוצתית או פעילות המחייבת אינטראקציה כמו משחקי כדור.

טיפול בבדידות

הטיפול המומלץ לאנשים הסובלים מתופעת הבדידות הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).הטיפול מבוסס על בדיקת הקשר בין מחשבות האדם לבין רגשות והתנהגות, זהו טיפול ממוקד, אפקטיבי מאוד וקצר מועד הכולל שיחות טיפוליות.

הטיפול כולל פגישות אישיות בין המטפל (פסיכולוג או פסיכיאטר) לבין המטופל, יש אפשרות גם לטיפול קבוצתי, זוגי או משפחתי. לאחר זיהוי מצב הבדידות אצל המטופל, המטפל מתאים את שיטת הטיפול המיטבית, במהלך הפגישות מתייחסים לסימפטומים של הבדידות, מפתחים מודעות למחשבות ולרגשות, משנים דפוסי מחשבה ותפיסות עצמיות, ויש להכין שיעורי בית המהווים חלק חשוב בטיפולי CBT.

במידה ומאובחנת הפרעה פסיכיאטרית אפשר לשקול טיפול עם תרופות נגד חרדה או דיכאון, בהתאם לאבחנה המוצהרת.